רש"י על איוב· רש״י
פרק ה · פסוק ז
כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֶחֱטָא וִיקַבֵּל עָמָל בְּחֶטְאוֹ, לְקַבֵּל פּוּרְעָנוּתוֹ. וְאֵינוֹ כִּבְנֵי רֶשֶׁף, שֶׁהֵם מַלְאָכִים וְרוּחוֹת, שֶׁהֵם יַגְבִּיהוּ עוּף, וְאֵינָם מִן הַתַּחְתּוֹנִים (יַגְבִּיהוּ לָעוּף וְלִהְיוֹת מִן הַתַּחְתּוֹנִים (סא״א)), לִשְׁלוֹט בָּם שָׂטָן וְיֵצֶר הָרָע:
רֶשֶׁף. כְּמוֹ ״רִשְׁפֵּי קֶשֶׁת״ (תהילים עו:ד), כְּשֶׁהַחֵץ מְעוֹפֶפֶת נִקְרָא רִשְׁפֵּי, לְשׁוֹן עוּף (סא״א):