רש"י על איוב· רש״י
פרק ד · פסוק יא
לַיִשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף. הַשָּׂרִים אָבְדוּ כְּלַיִשׁ זֶה הָאוֹבֵד מִבְּלִי מָזוֹן, כָּךְ אָבַד כֹּחָם מֵעֲשׂוֹת חָמָס. אוֹבֵד אֵינוֹ לְשׁוֹן אָדָם הָאוֹבֵד דָּבָר מִמֶּנּוּ, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, כְּמוֹ ״תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד״ (תהילים קיט:קעו), וּכְמוֹ ״הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד״ (תהילים לא:יג):
וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. מְדַבֵּר בְּדוֹר הַפְּלַגָּה, אֲשֶׁר נָפוֹצוּ מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ (בראשית יא:ט):