אור ברסלב
רש"י על איוב פרק ד › פסוק טז

רש"י על איוב· רש״י

פרק ד · פסוק טז

פסוק טו

יַעֲמֹד. עוֹמֵד הָיָה בְּפָנַי, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּיר מַרְאֵהוּ:

דְּמָמָה וָקוֹל. קוֹל דָּבָר חֲשַׁאי הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ. דָּבָר אַחֵר: דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמַע – קוֹל שָׁמַעְתִּי מִדְּמָמָה, אֲבָל דְּמָמָה לֹא שָׁמַעְתִּי. דְּמָמָה – אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה, כְּדִמְתַרְגֵּם ״וְאַחַר הָרַעַשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה״ (מלכים א יט:יב): ״קָל דִּמְשַׁבְּחִין בַּחֲשַׁאי״. מֹשֶׁה – דְּמָמָה שָׁמַע; מִכָּאן, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים נִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּקוֹל, וְהָאַחֲרוֹנִים – בְּבַת קוֹל. כְּאָדָם הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ, וְקוֹל הַהֲבָרָה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק; כָּךְ הוּא אוֹמֵר:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה