רש"י על איוב· רש״י
פרק ד · פסוק ו
הֲלֹא. עַתָּה סוֹפְךָ מוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתְךָ, שֶׁיִּרְאָתְךָ, שֶׁהָיִיתָ יְרֵא שָׁמַיִם:
כִּסְלָתֶךָ. הִיא (בבא מציעא נח.) מֵחֲמַת כְּסִילוּת הִיא, וְלֹא מִדַּעַת שְׁלֵימָה. וְכֵן תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ הַכֹּל כְּסִילוּת: