רש"י על איוב· רש״י
פרק ג · פסוק ח
יִקְּבֻהוּ. יְקַלְלוּהוּ, כְּמוֹ ״קָבָה לִי״ (במדבר כב:יז):
אוֹרְרֵי יוֹם. הַמְקַלְּלִים אֶת יְמֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם מְכַוְּנִים לְקַלֵּל קְלָלָה מִתּוֹךְ צַעֲרָם:
הָעֲתִידִים עוֹרֵר לִוְיָתָן. לִהְיוֹת עֲרִירִים בְּמַחְבַּרְתָּם, לְיַחֵד לִוּוּי שֶׁלָּהֶם מֵחֶבְרַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, מֵאֵין בָּנִים. וּבַגְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִי רָאִיתִי (מועד קטן א,ה): עוֹרֵר לִוְיָתָן. לְקוֹנֵן עַל לִוּוּי שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיָּמוּת, כְּמוֹ (מועד קטן ח.): לֹא יְעַרְעֵר עַל מֵתוֹ: