רש"י על איוב· רש״י
פרק ג · פסוק ה
יִגְאָלֻהוּ. כְּמוֹ ״לֶחֶם מְגֹאָל״ (מלאכי א:ז), ״בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ״ (מלאכי א:ז), וְהוּא לְשׁוֹן לִכְלוּךְ:
צַלְמָוֶת. צֵל שֶׁל מָוֶת (חֹשֶׁךְ), שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר לְעוֹלָם:
עֲנָנָה. אֲפֵלָה:
כְּמְרִירֵי יוֹם. שֵׁדִים הַמּוֹשְׁלִים בַּצָּהֳרַיִם, כְּמוֹ ״קֶטֶב מְרִירִי״ (דברים לב:כד), וְהוּא מוֹשֵׁל בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם״ (תהלים צא:ו):