רשב"ם על בראשית· רשב״ם
פרק לט · פסוק ו
ולא ידע אתו מאומה - בבית.
כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם, כדכתיב: עבד לחם רב. וכן: כי לפני לחמי אנחתי תבוא. מאכלי.
לא ידע אתו - מכל צרכי ביתו לא היה רואה רק בשעת אכילה.