רשב"ם על בראשית· רשב״ם
פרק לט
פסוק א
שר הטבחים - על ידו נידונין הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו.
פסוק ו
ולא ידע אתו מאומה - בבית.
כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם, כדכתיב: עבד לחם רב. וכן: כי לפני לחמי אנחתי תבוא. מאכלי.
לא ידע אתו - מכל צרכי ביתו לא היה רואה רק בשעת אכילה.
פסוק ט
ולא חשך ממני - מלהיות שליט על הכל כי אם אותך.
פסוק י
להיות עמה - נזהר היה אפילו להתייחד עמה עד שאירע מעשה שנשאר יחידי בעל כורחו לעשות מלאכת צורכי הבית כדרכו ואירע באותו יום שלא נותר איש בבית. ומדרש אגדה: שהלכו לראות נילוס נהר מצרים שעלה על כל גדותיו.
פסוק יד
ואקרא בקול גדול - לפי שאתם רחוקים ממני, שאילו לא הרימותי קולי היה שוכב עמי בעל כורחי.