אור ברסלב
רפואה למכה שיר השירים - פרק ב › ו

רפואה למכה· רבי שמשון באקי הקדמון

שיר השירים - פרק ב · ו

ה

שיר השירים:
שמאלו תחת לראשי
וימינו תחבקני.

איכה:
חתימה[של אלפא ביתא ראשונה של איכה]

אחר שסיים ואמר סמכוני וכו' ואמר תנחומין על כל דבר ודבר ועל כל פסוק דרך פרט ופרט כמ"ש, חזר ואמר דרך כלל שמאלו תחת לראשי כמ"ש בתחלת הספר כי מגילת איכה היא בשמאל, ומ"מ שמאלו תחת לראשי, וימינו שהוא שיר השירים שהוא בימין תחבקני. ובפירוש אמרו במדרש על פ' זה: שמאלו של הב"ה מרחקת וימינו מקרבת. וכבר בא מבואר כל מה שהקב"ה מרחק במגילת סתרים, ובאותו הדבר עצמו ימינו שהוא שיר השירים הנה היא מקרבת. גם אז"ל (תנחומא פ' נצבים, א) על אתם נצבים (דברים כט, ט). היסורים מעמידי' אתכם. וע"י היסורי' הרי הם שבים בתשובה וחוזרי' למוטב, וזהו שאומר במדרש (ילקוט שה"ש רמז תתקפ"ו): שמאלו תחת לראשי, שא"ה משתחוים לשמש, וישראל מיחדים את השם והב"ה מחבקם בימינו ומסייעם בשמאלו, שנאמר שמאלו תחת לראשי עכ"ל. והנה מדברי המדרש יש ראיה למה שפירשו דברי הזוהר (ח"ג מ' ע"א) על פסוק סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, שאומר ועל דא אשישות ותפוחים, וכן ג"כ מחבקם בימינו שהם תפוחים מצד החסד, ומסייעם בשמאל שהוא אשישה בגבורה. אבל על דרך הפשט נאמר עפ"י מ"ש במקום אחר במדרש פ' בלק (במד"ר כ, כ): לא ישכב עד יאכל טרף (במדבר כג, כד). אין אומה בעולם כיוצא בהם, הרי הם ישנים מן התורה ומן המצות ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכי' להב"ה, ונעשי' כאריות ומפליגין לדרך ארץ למשא ומתן, אם נתקל א' מהם בכלם או אם מחבלים באי' ליגע בא' מהם, ממליך להב"ה. לא יאכל עד יאכל טרף. כשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלי' מפניו ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ובורחין וכו' עכ"ל. וזהו ע"י מה ששמאלו תחת לראשי, לעורר ולהקיץ אותם משנת אולתם עי"ז הנה הם ממליכים אותו ית', וגם אם נתקל א' מהם או מחבלים וכו'. ואלו הם תחילת יסורין או אפילו אם יהיה תכלית יסורין מיחד שמו של הב"ה, ואין לך תשובה גדולה מזו שמצדיק דין שמים עליו וגם הנה הוא מכיר כי הכל מאתו ית' ולאו מקרה הוא, ומאמין באלקותו כי הוא יצילהו מכל מקרה ושנוי. וזהו שא"ה משתחוים לשמש בקומם בבקר וישראל מיחדים את השם בתחילה, וע"י שהם מיחדים את השם הקב"ה מחבקם בימינו שהיא התורה, ומסייעם בשמאל אם נתקל א' מהם. ובזה יש לנו לומר כי נתקל פושע הוא, פי' כיון שנתקל צ"ל שהוא פשע באיזה עבירה ולפיכך נתקל, כמ"ש רב פפא (ב"ב י, א): דאיפחית ליה דרגא מתותיה, ואמר כמעט הייתי כמחללי שבתות וכו'. ואם הוא ממליך להב"ה אין לך בעל תשובה גדול מזה, ואז לפי האמת נתקל לאו פושע הוא ובזה מסייעם בשמאל שהיא מדת הדין, הנה הנה הוא מסייעם לחזור למוטב, ואמר 'תחת לראשי' לרמוז כי מדת הדין היא תחת ראשם, כי במחשבתם שהיו בראש לא ישלוט בו לעולם מדת הדין, כי הנה היא דבוקה בו ית' לעולם תמיד. גם בזוהר חדש מדרש הנעלם (פ' ויצא) דף מ"ה ע"ב ז"ל: וראשו מגיע השמימה (בראשית כח, יב). כד"א מכון לשבתך פעלת ה' (שמות טו, יז). איזהו ראשו, זהו ציון ששם השכינה והכרובים וקדש הקדשים עכ"ל. וידוע כי באלו הדברים לא שלטו בהם האויבים רק נגנזו (זח"ב ר"מ ע"ב), ולא זזה שכינה מכותל מערבי (שמו"ר ב, ב), ולא יכלו להחריבו (שהש"ר ב, כב), וזהו שמאלו שהיא מדת הדין כמ"ש, לא שלטה רק תחת לראשי שהוא הב"ה, וכל שכן שאר כ"י בעוה"ר. אבל בראשי שהוא הארון והכרובים לא שלטה בהם מדת הדין. ואם נפרש שהפסוק הזה הוא הקדמה, נחמה למה שיאמר אח"כ איכה יעיב, יצדק יפה כמו שנפרש בשם מהר"ם אלשיך, וזה כי הכתוב אומר השליך משמים ארץ ת"ת ישראל שהוא דמותו של יעקב החקוקה בכסא, וכנגד זה אמר שמאלו תחת לראשי וכו'. ואז"ל (שהש"ר ב, יז): שמאלו תחת לראשי זו קריאת שמע. וע"י ק"ש שישראל קורים בכל יום, אז"ל במדרש הנעלם של מדרש רות דף כ"ח ע"ב ז"ל: בההיא שעתא נטלי ליה ליעקב בארבע גדפין פרישן לד' סטרי עלמא, וסלקי ליה קמי קדישא עלאה, ומברך ליה בשבע ברכאן עכ"ל. הנה שע"י ק"ש יעקב עצמו עולה למעלה, ולקמן נפרש המאמר הזה. והנה רז"ל במדרש אמרו הרבה דברים על שמאלו תחת לראשי וכו' אשר יפול הקושי בהם כמ"ש מהר"ש אלקבץ בס' אילת אהבים, ובפרט שאמרו שמאלו תחת לראשי אלו לוחות ראשונות, וימינו תחבקני אלו לוחות שניות. והדבר נראה בהיפך כי הלוחות הראשונות אשר היו במעלה גדולה ראוי ליחס אליהם הימין. ותירץ יפה לפי דרכו יעויין שם. אבל נ"ל אם ניתן לידרש דהוקשה להם תרתי, למה השמאל שהיא פחותה הנה היא תחת לראשי שהוא למעלה, והימין שהיא חשובה היא למטה מזה כאומרו תחבקני, ואם נאמר שהוא כדרך העולם לחבק בימין ולשים השמאל תחת הראש, מ"מ עדיין היל"ל ימינו תחבקני ושמאלו תחת לראשי והי"ל להקדים הימין לשמאל כדי לחלוק כבוד לימין, ולכן כדי לתרץ פי' הדבר פי' בפסוק הזה, וכל א' כנותן חשיבות לשמאל יותר מן הימין, ותחלה אמר שמאלו תחת לראשי אלו לוחות ראשונות וכו' וצריך לבאר היאך היו מן השמאל והיו חשובות מן השניות שהיו מן הימין. וזה כי הלוחות הראשונות אמרו עליהם בס' אוצרות חיים בענין לוחות הברית, והבאנו מקצתו למעלה (לעיל א, ח) בפ' גם היא נאנחה. ומה שצריך לעניינינו הוא מ"ש שם ז"ל: וכנגד פגם שבזעיר אמר: ואפן וארד וכו' ושני לוחות הברית על שתי ידי (דברים ט, טו). פי' כי חזר הזעיר בסוד ו"ק בלבד, ובזה נמצא כי שני לוחות הברית שהם בחי' נצח והוד של זעיר אשר באו לזעיר ע"י תוספת, כמבואר אצלנו על כונן שמים בתבונה (משלי ג, יט). שנתעלו חג"ת ונעשו חב"ד, ונתעלו נה"י ונעשו חג"ת, ונעשו לזעיר נה"י חדשים מצד התבונה ונשלם בי"ס, ועתה חזרו הנה"י שבאו בסוד תוספת מצד התבונה, ונתעלו למעלה במקומם בתבונה העליונה, באופן שמה שהיו אל הנצח והוד תחת חג"ת שהם בחי' הידים, עלו למעלה מהם מחג"ת והיו למעלה מו"ק הזעיר בתבונה העליונה, וזהו סוד: ושני לחות הברית נסתלקו על שתי ידי שהם חג"ת דז"א, ידים העליונות עכ"ל. העולה מזה כי הלוחות הראשונות היו מצד נה"י דזעיר שהם בסוד התבונה, הגם כי אם לא נעשה העגל היו ניתנות מצד יותר עליון, מצד פרקין קדמאין הקרוב אל הת"ת כמ"ש האר"י זלה"ה בדרוש הנז', מ"מ הלוחות היו מצד הנה"י דז"א הבאי' מנה"י דאימא, והנה אימא בכל מקום נקרא שמאל, וזהו שמאלו תחת לראשי אלו לוחות ראשונות. בתחלה ניתנו מן השמאל שהוא מצד אימא הנקראת שמאל, והיו למעלה בפרקין קדמאין, חג"ת שבה וזהו תחת לראשי. אבל אח"כ וימינו תחבקני אלו לוחות שניות ככתוב שם שהם מצד המלכות התחתונה, רחל הנקראת לוחות אבנים עכ"ל. והוא כמ"ש למעלה כי היו מבחי' תרין פרקין תתאין דידה, ובהם מהבינה הנה היא סיבה רחוקה, רק הזעיר הנה הוא מאיר בהם אשר לפעמים אינו רק ו"ק. וע"ז יאמר וימינו תחבקני, כי החסד שבו הנה הוא מאיר בנוק', וזהו וימינו תחבקני שהוא ימין הז"א, וידוע כמה מעלה גדולה יש לאימא על הז"א, ולפיכך לא יקשה שמאלו אלו לוחות ראשונות, שזה נאמר על אימא, אבל וימינו תחבקני שנאמר על ז"א לכן פי' אותו אלו לוחות שניות, וכן ג"כ משז"ל במדרש: שמאלו תחת לראשי זו ציצית, וימינו תחבקני אלו תפילין. ידוע כי הציצית הוא מצד אימא ולפיכך נקרא ציצית ולא ציץ, ובפרט בזמן הזה, כי הציצית הוא מצד רוח בינה דאימא, והוא ממש שמאלו תחת לראשי, והם יוצאים ומקיפים את הנקבה, ועיין בס' הכוונות בב' דרושי הציצית טעם למה נשים פטורות. וימינו תחבקני אלו תפילין שכן ע"י התפילין אנו קושרי' אותה בזרוע שמאל ומחבק אותה בימין, והיה צריך להאריך בזה בענין הציצית והתפילין להוכיח איך הציצית בשמאל, ומצד א' גדול מן התפילין, והבאנו מקצתו למעלה בפ' (לעיל א, טו; וב, א). וכן התפילין איך הנה הם בימין ובפרט התפילין דאבא, אבל הדבר פשוט לעיני היודעים הקדמות וכוונות האר"י זלה"ה, גם מ"ש שמאלו תחת לראשי זו ק"ש, וימינו תחבקני זו תפלה. ידוע כי ק"ש גדול מן התפלה, וכמשז"ל (מס' שבת א, ב): מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה. והנה בק"ש אנו ממשיכי' המוחין מצד אימא, ואעפ"י שאבא נותן טפת דכורא, שם ע"ב כידוע מכוונת אי'. מ"מ עיקר המוחין הוא מצד אימא שהם ד' מוחין כמבואר בס' הכוונות, וימינו תחבקני זו תפלה כמבואר בואתה קדוש שאז נעשה סוד החבוק בימין, ובבאור אמרו כי אז הוא סוד וימינו תחבקני. וכן ג"כ שמאלו תחת לראשי זו סוכה, וימינו תחבקני זו לולב עכ"ל. זו היא הגרסא הנכונה בס' אות אמת, וכן כתב הרב בעל מתנות כהונה, הנה הסוכה הוא אור מקיף מצד אי', וימינו תחבקני זו לולב שע"י נמשכים החסדים פנימייים מצד הזעיר כידוע בכוונת סוכה ולולב. עוד ארז"ל שמאלו תחת לראשי אלו ענני כבוד, וימינו תחבקני זו ענן שכינה לעתיד לבא, הה"ד לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך (ישעיה ס, יט). מי מאיר לך, והיה לך ה' לאור עולם עכ"ל. ענין ענני כבוד סודם ידוע בענין הדרוש של ג' מתנות טובות, והעננים בזכות אהרן שהוא בשמאל בהוד, והוא בהוד דאבא וכמ"ש ג"כ שמאלו תחת לראשי זה אהרן. ובדרוש הנז' נתבאר היאך הם בשמאל, פי' בהוד וניתנו אל הימין, וכן אהרן ג"כ וע"ש. וז"ס שמאלו תחת לראשי. אבל בענין ענני כבוד לעתיד לבא הן לא ראיתי בשום מקום בבירור בדברי האר"י זלה"ה היכן מקומם. אך נ"ל לדייק דברי המאמר הנז' עם ההקדמות שבידינו, ועיין בדרוש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. מה שפי' האר"י, והענין בקיצור כי המלכות נקראת מ"ה ע"י שנתלבשה בה' גבורות הנמשכים מגבורה שבת"ת ולמטה וכו', וע"י כל זכר יוצאים ה' גבורות אלו ונכנסי' תוך החסד שבחכמה, ומתלבשת בו אי' תתאה כגוונא דאי' עלאה, וגם ו"ק הבינה ניתנו לה בהלואה, ומתלבשת בו"ק הזכר העליון ונעשית זכר ונקרא אדון וז"ש את פני האדון, ונעשית אלקים כאימא כן ברתא. ודע שחסרה לה מתחלה ה' חסדים מנ' שערים בהיותה דין, ולפיכך נקראת מ"ה בהיותה אלקים, ועייל י' נכללת בה' חסדים ואז היא מ"י, שלמה מכל הנ' שערים וכו' עכ"ל. ובזה אפשר לפרש המאמר אם ניתן לידרש וה' יצילני משגיאות. כי הנה כבר אמרנו כי ענני כבוד הם מצד או"א, והעיקר מיסוד אבא מהוד שבו שנתגלה בתוך זעיר, וזהו שמאלו תחת לראשי ואח"כ אמר וימינו תחבקני זו ענן שכינה, פי' שהשכינה עצמה שהיא מלכות, תשלח חנינה להאיר ולהקיף את ישראל, ואמר לעתיד לבא אשר הוא בעלותה למעלה אל מקום בינה עלאה הנקראת לעתיד לבא, כידוע החילוק בין לעתיד לבא ובין העה"ב. וזה נקרא ימין, וימינו תחבקני שהוא בעלותה אל חסד שבחכמה שהוא סוד הימין שאז נקראת מ"י ונעשית שם אלקים שהוא אור מקיף, והוא ענן שכינה ממש כמ"ש, הביא ראיה מפ' לא יהיה לך עוד השמש שהוא יסוד ז"א בסוד היותו כלול מב' פעמים ש"כ בגימט' שמ"ש שהוא בסוד גבורות כידוע, ולנגה הירח לא יאיר לך בסוד המיעוט. רק מי מאיר לך, פי' דווקא מ"י שהיא בינה עלאה, וגם המלכות בעצמה שהיתה נקראת מ"ה, עתה שנתוסף בה ה' חסדים ונק' מ"י, הנה הוא מאיר לך. וזהו והיה לך ה' שהוא ז"א, דאתקשטת במאני דדכורא שנקרא ה'. והוא יהיה לך כמ"ש לאור עולם, להאיר ו' קצוותיה הנקראי' עולם. הכלל העולה כי לעתיד לבא יתגלה שער הנ', ואז המלכות תקרא בשם מ"י ותקרא בשם אלקים. וא"כ הוא נוכל לומר שעי"ז ישלח אור מקיף ממנה, וסוכה תהיה לצל וכו' וזהו וימינו תחבקני זה ענן שכינה לעתיד לבא, וברוך היודע.

עוד ארז"ל: שמאלו תחת לראשי זו מזוזה. ויש בזה חילוף נסחאות באות אמת, ובמתנות כהונה יש גורסי' שמאלו תחת לראשי זו ק"ש, וימינו תחבקני זו מזוזה. [ו]הוא כי המזוזה היא מן השמאל מצד הגבורה ונקבעה בימין למתק דיניה, וכן בענין המנורה אח"כ יש בזה נסחאות מחולפות, והעיקר הוא כי המנורה היא בבינה והיא בשמאל ונקבעה בדרום שהוא הימין כדי למתק דיניה. וכן פי' מהר"י סרוק בפי' השירים, וכן השלחן שממנו המזונות והפרנסה, הנה הוא בחסד וניתנה בצפון שכן המזונות הנה הם בחסד בסוד הזן את העולם כלו בחסד. וניתנו אל השמאל בסוד (פסחים קיח, א): קשים מזונותיו של אדם וכו'. וכן העושר מן הגבורה, וקרוב לזה הבאנו למעלה דברי ס' אוצרות חיים בענין המן וכו'. באופן יבא הכל על נכון, ושני הנוסחאות אמת. והנה צריך לתת טעם אל המאמר למה לו להאריך להביא כל אלו הדברים, היינו לוחות, ציצית, ותפילין, ק"ש ותפלה, סוכה ולולב, ענני כבוד. אפשר עפ"י הדרך שפי' קצת פסוקי' בענין ביטול תורה. והפרדת תורה שבכתב מתורה שבע"פ, וזה נקרא גלות כמ"ש. וקצתם פי' על ענין גלות הנשמה בגוף נגוף. וגם פי' על ענין גלות שכינה, ודרך כלל גלות ישראל בין האומות, על כל הדברים האלו בא רמז בכתוב הזה, נחמה לכל מה שאמרנו. כנגד ביטול תורה אמר שמאלו וכו' אלו לוחות ראשונות אשר אילו זכינו אליהם היה מתקיים: נתתי את תורתי בלבם (ירמיה לא, לב). ומ"מ ע"י לוחות שניות נתלקטו האותיות שנתפזרו בעוה"ר, ולעתיד לבא יחזור משה ולוחות ראשונות בידו, ומלאה הארץ דעה. וכנגד גלות וטלטול הנשמה והפרדה מן הרוח והנפש וכיוצא אמר אלו ציצית ותפילין. כי הציצית נעשה אור מקיף אל הנשמה, וכן התפילין הנה הם מאירים בנר"ן איש לפי כחו, כמבואר בדברי המקובלי' ז"ל. וכנגד גלות שכינה אמר זו ק"ש ותפלה, כי עי"ז אנו מעלים את השכינה עד שנמצא שהיא עולה לפעמים עד הכתר, כמבואר בעליות שבת. ועל גלות ישראל בין האומות אמר זו סוכה ולולב כמ"ש, וכמשאז"ל (ילקוט פ' אמור, רמז תרנ"ג): כי ע"י ישיבת סוכה אפי' נגזר עליהם גלות עי"ז מתכפר להם. וכבר הבאנו אותו למעלה בפ' (לעיל ב, א). וכן ענני כבוד וכו' רמז לדבר, כי כאשר ביציאת מצרים פרש ענן למסך וכו' בשבעה עננים בזכותו של אהרן, כן לעתיד לבא וסוכה תהיה לצל יומם זו ענן שכינה בזכותו של משה, ואז יתגלו הגבורות בעולם. ולתשלום הענין אמרו במדרש: א"ר אחא ר"י מייתי לה מן הדא קרייא לאהבה את ה' אלקיך ולדבקה בו. איזהו דבוק שמאלו תחת לראשי עכ"ל. הכוונה לפי עניינינו כי ע"י האהבה האדם מתדבק בשכינה ועי"ז אדם מוסר עצמו על יחוד שמו ית' ועי"ז כבר אמרנו היות כוונת אותם שמסרו עצמן על יחוד כבודו ית', ובפרט כוונת הרוגי מלוכה כדי ללקט ניצוצות הקדושה שנפלו בעוה"ר בין הקליפות, ובזה כך עלה במחשבה. ונדבקו בו ית' על דרך (פסחים נ, א): הרוגי מלכות אין לפנים ממחיצתם. ובזה העלו מ"נ במקום שאין היד שולטת, ועל זה נאמר: וקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותינו כנס בבי"א.

תוכן העניינים

רפואה למכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה