רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לד · פסוק כז
כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צִוָּה שֶׁיִּכְתֹּב סֵפֶר בְּרִית וְיִקְרָא אוֹתוֹ בְּאָזְנֵי הָעָם, וִיקַבְּלוּהוּ עֲלֵיהֶם בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בָּרִאשׁוֹנָה (שמו"ר מז ב), כִּי כָל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הָיָה בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת יִרְצֶה לִשְׁנוֹתוֹ עִמָּהֶם בַּלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת. וְאֵין סָפֵק שֶׁעָשָׂה כֵן, אֲבָל לֹא חָשַׁשׁ הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ לֵאמֹר וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר הֶרְאִיתִיךָ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים (לעיל י ב, ועוד): וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם הַחוֹטְאִים וְהָעוֹבְרִים עַל הַבְּרִית, הֻצְרַךְ הקב"ה לְחַדֵּשׁ לָהֶם בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא יָפֵר הוּא לָהֶם בְּרִיתוֹ, וְאָמַר, לְמֹשֶׁה שֶׁיִּכְתֹּב הַתְּנָאִין, וְזֶה טַעַם כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. וְטַעַם אִתְּךָ, כִּי בַּעֲבוּרְךָ עָשִׂיתִי עִמָּהֶם, וְלֹא הֻצְרְכוּ הֵם לְהָבִיא עַצְמָם בְּמָסֹרֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ הִצְרִיךְ לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בַּמְּחִילָה שֶׁמָּחַל לָהֶם, וְכָתַב הַמְּחִילָה וְהַתְּנָאִין: