רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לד · פסוק כו
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בַּעֲבוּר כִּי הִזְכִּיר שֶׁיָּבִיאוּ בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם לְבֵית ה', יִסְמֹךְ לָזֶה לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, כִּי בְּעֵת בִּכּוּרֵי הָאֲדָמָה יָבִיאוּ גַּם כָּל בְּכוֹר בְּהֵמָה הַגְּדָיִים וּטְלָאִים, וּבָעֵת הַהִיא יִגְדְּלוּ הַגְּדָיִים וְיִהְיֶה הֶחָלָב, וּפְעָמִים רַבִּים יַעֲלוּ הָאֵם עִם הַבְּכוֹר בִּהְיוֹתוֹ יוֹנֵק בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יָמוּת. וְהִנֵּה הַבָּאִים לָחֹג יִתְעַנְּגוּ לֶאֱכֹל הַבְּכוֹרוֹת בְּכָל הַמַּטְעַמִּים עִם הַכֹּהֲנִים, וּלְכָךְ הִזְכִּיר אִסּוּרָם עִם הַבִּכּוּרִים. אֲבָל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים יד כא) הִזְכִּיר הַמִּצְוָה הַזּוֹ עִם אִסּוּר הַמַּאֲכָלִים אַחַר שֶׁהִזְכִּיר בְּהֵמָה טְמֵאָה וְדָגִים וְעוֹפוֹת טְמֵאִים וּנְבֵלָה, כִּי שָׁם יֵאוֹת לְהַזְכִּיר זֶה, כִּי הוּא אִסּוּר מַאֲכָל, לֹא אִסּוּר הַבִּשּׁוּל בִּלְבַד כַּאֲשֶׁר יַחְשְׁבוּ קְטַנֵּי אֲמָנָה מְחֻסְּרֵי הַדַּעַת: