רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק טו
עִם פִּיךָ לְהוֹרוֹתְךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה. כִּי עַתָּה לֹא אָמַר שֶׁיְּדַבֵּר אַהֲרֹן בַּעֲבוּרוֹ רַק אֶל הָעָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם, אֲבָל לְפַרְעֹה מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִכְבוֹד הַמַּלְכוּת. וּבַסּוֹף חָזַר מֹשֶׁה וְאָמַר "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה" (שמות ו':ל'), וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁלֹּא יְדַבֵּר גַּם לְפַרְעֹה, וְהִיא מַעֲלָה לְמֹשֶׁה, וּלְכָךְ אָמַר שָׁם "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (שמות ז':א'): וְטַעַם וְעִם פִּיהוּ לִהְיוֹת דִּבְרֵי פִיהוּ לַשּׁוֹמְעִים חֵן: