רמב"ן על שמות· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק יד
יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא כְּלוֹמַר גָּלוּי לְפָנַי שֶׁיְּדַבֵּר בַּעֲבוּרְךָ בִּרְצוֹנוֹ לְאַהֲבָתְךָ, וַאֲפִלּוּ לֹא צִוִּיתִיו. וְגַם הִנֵּה הוּא מֵעַצְמוֹ יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, וְלֹא יְקַנֵּא בְּךָ לְמַעֲלָתְךָ עַל הַשְּׁלִיחוּת הַנִּכְבֶּדֶת הַזֹּאת וּמַה שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ "לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה" (שמות ד':כ"ז), בַּעֲבוּר כִּי הוֹדִיעוֹ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ, וְיִתָּכֵן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן בְּצֵאת מֹשֶׁה מִמִּדְיָן וְיָצָא מֵעַצְמוֹ לִקְרָאתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בַּדֶּרֶךְ נֶאֱמַר לוֹ לֵךְ לִקְרָאתוֹ הַמִּדְבָּרָה כִּי שָׁם תִּמְצָאֶנּוּ: