רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק טז
וְטַעַם אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת כְּמוֹ בְּהִפּוּךְ, אַף אֲנִי זֹאת אֶעֱשֶׂה לָכֶם. וְזֶהוּ שֶׁמַּזְכִּיר תָּמִיד בַּפָּרָשָׁה "אֲנִי", "וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי" (ויקרא כ"ו:כ"ד), "וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי" (שם), "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי" (ויקרא כ"ו:כ"ח), "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֲנִי" (ויקרא כ"ו:ל"ב), "אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם" (ויקרא כ"ו:מ"א). וּבְמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, לֹא דַּי שֶׁאֲנִי אָדוּן הַדִּין אֶלָּא אַף אֲנִי אֲיַסֵּר וְכוּ'. וְהַכְּלָל כִּי הקב"ה כּוֹרֵת הַבְּרִית הַזֹּאת, וְזֶה טַעַם "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם", "שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם", וְהָאָלוֹת הֵן אָלוֹת הַבְּרִית, כִּי הַדִּבּוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה וּבִלְשׁוֹן עַצְמוֹ, "אֶעֱשֶׂה", "יִסַּרְתִּי" "וְהִכֵּתִי", וּלְכָךְ אָמַר "אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כ"ו:מ"ו), כִּי הוּא בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל נָתַן הַבְּרִית הַזֹּאת. אֲבָל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים כח טו) אָמַר "אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו", וְיַזְכִּיר שָׁם תָּמִיד לְשׁוֹן אֲרִירָה, וּפָתַח בָּהֶן "אָרוּר אַתָּה" (שם פסוק טז), כִּי הַבְּרָכָה נֶעְדֶּרֶת מֵהֶם, וְאָמַר "יִתֵּן ה'" (שם פסוק כד). וְזֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ (מגילה לא), קְלָלוֹת שֶׁבְּת"כ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וּמֹשֶׁה כִּי אֲמָרָן מִפִּי הַגְּבוּרָה אֲמָרָן, וְשֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וּמֹשֶׁה כִּי אֲמָרָן מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן; כִּי הַגְּבוּרָה עָשְׂתָה מֹשֶׁה שָׁלִיחַ בֵּינָהּ וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל. וְדַע וְהָבֵן כִּי הָאָלוֹת הָאֵלֶּה יִרְמְזוּ לְגָלוּת רִאשׁוֹן, כִּי בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן הָיוּ כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, הַגָּלוּת וְהַגְּאֻלָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן תִּרְאֶה בַּתּוֹכָחוֹת שֶׁאָמַר (ויקרא כ"ו:ט"ו), "וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם", וְאָמַר "לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי" (שם), וְהִזְכִּיר בָּהֶם בָּמוֹת וְחַמָּנִים וְגִלּוּלִים (ויקרא כ"ו:ל'), כִּי הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹשִׂים כָּל הָרָעוֹת, וְהוּא שֶׁאָמַר "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם" (ויקרא כ"ו:ל"א), יַתְרֶה בָּהֶם לְסַלֵּק מֵהֶם מִקְדָּשׁוֹ וְקִבּוּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ לְרָצוֹן לוֹ בַּמִּקְדָּשׁ הַהוּא, וְהָעֳנָשִׁים עֲלֵיהֶם חֶרֶב וְחַיָּה רָעָה וְדֶבֶר וְרָעָב וְגָלוּת בַּסּוֹף - כִּי כָל זֶה הָיָה שָׁם כַּאֲשֶׁר בָּא בְּפֵרוּשׁ בְּסֵפֶר יִרְמְיָהוּ (לב כד). וְאָמַר בַּגָּלוּת "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ וְגוֹ' כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה" (ויקרא כ"ו:ל"ד-ל"ה), שֶׁהָיוּ שְׁנוֹת הַגָּלוּת כַּשָּׁנִים אֲשֶׁר בִּטְּלוּ הַשְּׁמִטּוֹת. וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב בַּגָּלוּת הַהוּא, "לְמַלֹּאת דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאת שִׁבְעִים שָׁנָה" (דהי"ב לו כא), כֵּן הִתְרָה בָּהֶם וְכֵן הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם. א"כ דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁעַל הַגָּלוּת הַהוּא דִּבֵּר הַכָּתוּב. וְהִסְתַּכֵּל עוֹד בְּעִנְיַן הַגְּאֻלָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַבְטִיחַ רַק שֶׁיִּזְכֹּר בְּרִית אָבוֹת וּבִזְכִירַת הָאָרֶץ (ויקרא כ"ו:מ"ב), לֹא שֶׁיִּמְחֹל עֲוֹנָם וְיִסְלַח חַטָּאתָם וְיוֹסִיף אַהֲבָתָם כְּקֶדֶם, וְלֹא שֶׁיֶּאֱסֹף אֶת נִדְחֵיהֶם, כִּי הָיָה כֵן בַּעֲלוֹתָם מִבָּבֶל, שֶׁלֹּא שָׁבוּ רַק יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְהַנִּלְוִים עִמָּהֶם מְעַט מִקְּצָת הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר גָּלוּ לְבָבֶל, וְשָׁבוּ בְּדַלּוּת בְּעַבְדוּת מַלְכֵי פָּרַס. וְגַם לֹא אָמַר שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו, רַק שֶׁיִּתְוַדּוּ עֲוֹנָם וַעֲוֹן אֲבוֹתָם (ויקרא כ"ו:מ'), וּמָצִינוּ אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי עוֹשִׂים כֵּן, כְּמוֹ שֶׁהִתְוַדָּה דָּנִיֵּאל "חָטָאנוּ וְעָוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ וְסוֹר מִמִּצְוֹתֶיךָ וְגוֹ' לְמַלְכֵּנוּ לְשָׂרֵינוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ" (דניאל ט ה ח), וּכְתִיב "כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלִַם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה" (שם שם טז), וְכֵן נְחֶמְיָה הִתְוַדָּה (נחמיה א ה-יא), וְעֶזְרָא אָמַר "מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ כֹּהֲנֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ לֹא עָשׂוּ תּוֹרָתֶךָ" (שם ט לד), הֲרֵי כִּי כֻּלָּם לָמְדוּ מִן הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְוַדּוּ עֲוֹנָם וַעֲוֹן אֲבוֹתָם. וְכָל אֵלֶּה דְּבָרִים בְּרוּרִים בַּבְּרִית הַזֹּאת, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יִרְמֹז לַגָּלוּת הָרִאשׁוֹן וְהַגְּאוּלָּה מִמֶּנּוּ. אֲבָל הַבְּרִית שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה יִרְמֹז לְגָלוּתֵנוּ זֶה וְלַגְּאֻלָּה שֶׁנִּגָּאֵל מִמֶּנּוּ, כִּי הִסְתַּכַּלְנוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא נִרְמַז שָׁם קֵץ וְקֶצֶב, וְלֹא הִבְטִיחַ בַּגְּאֻלָּה רַק תָּלָה אוֹתָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא הִזְכִּיר בַּעֲבֵרוֹת הָהֵם שֶׁיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים וְשֶׁיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל, אֲבָל אָמַר "וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו" (דברים כח טו), אָמַר כִּי מִפְּנֵי שֶׁיַּעַבְרוּ עַל קְצָת מִצְוֹתָיו שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ אֶת כֻּלָּן - יֵעָנְשׁוּ, שֶׁכָּךְ הָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (יומא ט) שֶׁבַּיִת רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב, מִפְּנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים; בַּיִת שֵׁנִי שֶׁאָנוּ בְּקִיאִים בָּהֶם שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב, מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵּינֵיהֶם. וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם הַמִּקְדָּשׁ וְרֵיחַ נִיחוֹחַ כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר כָּאן, שֶׁלֹּא הָיְתָה הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת וְאוֹכֶלֶת הַקָּרְבָּנוֹת בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁהֵעִידוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא שָׁם (כא). וְאָמַר בַּקְּלָלוֹת "יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר" (דברים כח מט), שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם עַם רוֹמִי הָרְחוֹקִים מֵהֶם מְאֹד. וְאָמַר שָׁם "אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ" (שם פסוק לו), "גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ" (שם פסוק מט), מִפְּנֵי רֹב רִחוּקָם מֵאַרְצֵנוּ, וְלֹא כֵן בְּדִבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, כִּי גָּלוּ לְבָבֶל וְאַשּׁוּר שֶׁהֵם קְרוֹבִים לָאָרֶץ וְנִלְחָמִים בָּהֶם תָּמִיד, וְיִחוּס יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם הָיָה, וְיוֹדְעִים לְשׁוֹנָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ" (מלכים ב יח כו). וְכֵן "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח סד) הוּא גָּלוּתֵנוּ הַיּוֹם, שֶׁאָנוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְאָמַר "וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת" (שם פסוק סח), וּבְגָלוּתֵנוּ זֶה הָיָה שֶׁמִּלֵּא טִיטוּס מֵהֶם סְפִינוֹת, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר הָרוֹמִיִּים. וְכֵן מַה שֶׁאוֹמֵר שָׁם "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת" (דברים כ"ח:ל"ב), "בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי" (שם פסוק מא), אֵינֶנּוּ הַגָּלוּת שֶׁגָּלוּ אָבוֹת וּבָנִים, רַק הַשֶּׁבִי הַהוּא לַבָּנִים לְבַדָּם וְהָאָבוֹת נִשְׁאָרִים בָּאָרֶץ, וְלֹא נֶאֱמַר כֵּן בַּבְּרִית הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ גָּלוּת שְׁלֵמָה, אֲבָל בַּבְּרִית הַשֵּׁנִי הִזְכִּיר כֵּן, שֶׁהָיוּ הָרוֹמִיִּים מוֹשְׁלִים בְּאַרְצֵנוּ וְלוֹקְחִים הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת כִּרְצוֹנָם. וְכֵן "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא" (שם פסוק מח), הִיא עַבְדוּתֵנוּ שֶׁעָבַדְנוּ הָרוֹמִיִּים בְּאַרְצֵנוּ, וְשָׂרֵיהֶם מוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ וּמַכְבִּידִים עָלֵינוּ עוֹל כָּבֵד, וְלוֹקְחִים גּוּפֵינוּ וּמָמוֹנֵנוּ, כַּאֲשֶׁר הוּא יָדוּעַ בַּסְּפָרִים. וְעוֹד רְאָיָה שֶׁאָמַר "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ" (שם פסוק לו), כִּי הָלַךְ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בְּסוֹף בַּיִת שֵׁנִי לְרוֹמִי, וְעַל הֲלִיכָתוֹ שָׁם נֶחְרַב הַבַּיִת. וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב "הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עָלֶיךָ", אֲבָל אָמַר "מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים", רָמַז לָנוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לִמְלֹךְ, וְאָסוּר הָיָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל מִדִּין תּוֹרָה, אֲבָל הֵקִימוּ עֲלֵיהֶם הוּא וַאֲבוֹתָיו שֶׁלֹּא כַּדָּת, כְּמוֹ שֶׁהֻזְכַּר זֶה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (סוטה מ"א). וְכָל אֵלֶּה רְמָזִים כָּאֵלּוּ יַזְכִּירוּ בְּפֵרוּשׁ עִנְיַן גָּלוּתֵנוּ זֶה. וְהַגְּאֻלָּה בַּבְּרִית הַהִיא הַשֵּׁנִית גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה מְעֻלָּה עַל כֻּלָּם. אָמַר, "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" וְגוֹ' (דברים ל א), וְהִבְטִיחַ "וֶהֱטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ" (שם פסוק ה), שֶׁהִיא הַבְטָחָה לְכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא לְשִׁשִּׁית הָעָם. וְשָׁם הִבְטִיחַ שֶׁיַּכְרִית וִיכַלֶּה הַמַּגְלִים אוֹתָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ" (שם פסוק ז), וְהִנֵּה אוֹיְבֶיךָ וְשׂוֹנְאֶיךָ רֶמֶז לִשְׁתֵּי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר יִרְדְּפוּ תָּמִיד אַחֲרֵינוּ. וְאֵלֶּה דְּבָרִים יַבְטִיחוּ בַּגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הַבְטָחָה שְׁלֵמָה יוֹתֵר מִכָּל חֶזְיוֹנוֹת דָּנִיֵּאל. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר בְּכָאן "וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אוֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כ"ו:ל"ב) הִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מְבַשֶּׂרֶת בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁאֵין אַרְצֵנוּ מְקַבֶּלֶת אֶת אוֹיְבֵינוּ. וְגַם זוֹ רְאָיָה גְּדוֹלָה וְהַבְטָחָה לָנוּ, כִּי לֹא תִּמָּצֵא בְּכָל הַיִּשּׁוּב אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה וּרְחָבָה וַאֲשֶׁר הָיְתָה נוֹשֶׁבֶת מֵעוֹלָם - וְהִיא חֲרֵבָה כָּמוֹהָ, כִּי מֵאָז יָצָאנוּ מִמֶּנָּה לֹא קִבְּלָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וְכֻלָּם מִשְׁתַּדְּלִים לְהוֹשִׁיבָהּ וְאֵין לְאֵל יָדָם. וְהִנֵּה הַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת הקב"ה כָּרַת אוֹתָהּ, כִּי כֵן הָיָה שְׁמוֹ הַגָּדוֹל עִמָּנוּ בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן, וְהַבְּרִית הַשֵּׁנִית אֲשֶׁר בְּפָרָשַׁת וְהָיָה כִּי תָבֹא מִפִּי מֹשֶׁה, רֶמֶז לְסִלּוּק שְׁכִינָתוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי רַק כְּבוֹד שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה" (חגי א ח), וְתוֹסֶפֶת הַהֵ"א רֶמֶז לְהֵ"א שְׁנִיָּה שֶׁבַּשֵּׁם הַגָּדוֹל, וּכְבָר דָּרְשׁוּ בּוֹ (יומא כא) מִדְרָשׁ אַחֵר גַּם כֵּן, רֶמֶז לַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיָה הַבַּיִת הַשֵּׁנִי חָסֵר וְכוּ':