רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק טו
וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַחֻקִּים מִצְוֹת לֹא נִתְגַּלָּה טַעְמָם לֶהָמוֹן, יִמְאֲסוּ אוֹתָם הַכְּסִילִים, יֹאמְרוּ מַה הַחֵפֶץ לַשֵּׁם שֶׁלֹּא אֶלְבַּשׁ הַבֶּגֶד הַזֶּה הַמְרֻקָּם בְּרִקְמֵי שֵׁשׁ וּתְכֵלֶת, וּמָה נוֹעִיל כִּי נִשְׂרֹף הַפָּרָה וְנִזְרֹק עָלֵינוּ הָאֵפֶר. אֲבָל הַמִּשְׁפָּטִים הַכֹּל חֲפֵצִים בָּהֶם וְהַכֹּל צְרִיכִים אוֹתָם, אֵין יִשּׁוּב לְעַם וּמְדִינָה בִּלְתִּי מִשְׁפָּט, וְלֹא תִּגְעַל נֶפֶשׁ שׁוּם אָדָם מִשְׁפַּט "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת" (שמות כא יב), "וְכִי יִנָּצוּ" (שם פסוק כב), וְדִינֵי הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַשּׁוֹמְרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. אֲבָל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בְּעוֹבְרֵי הַמִּצְוֹת, כְּאִישׁ אֲשֶׁר יִבְעֹל הָעֲרָיוֹת אוֹ יְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וְיַעֲשֶׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, בָּזֶה יָקוּצוּ, מִפְּנֵי הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן עוֹל כָּבֵד עַל הָרְשָׁעִים, וּלְכָךְ אָמַר, "וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי", כִּי הַגְּעִילָה בַּמִּשְׁפָּטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הַמִּצְוֹת:
וְטַעַם לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי שֶׁתּוּפַר הַבְּרִית לְגַמְרֵי וְיִהְיוּ בְּלֹא תּוֹרָה, לְהַתִּיר לְעַצְמָם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא וְכָל תַּאֲוָה תֶּעֱרַב לְנַפְשָׁם. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁתּוּפַר זֹאת הַבְּרִית וְתִבְטַל, הֵפֶךְ "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (ויקרא כ"ו:ו'), וְהוּא מַה שֶׁאָמַר "אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם" (ירמיהו לא לא), כִּי בַּעֲבוּר שֶׁבִּטְּלוּ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, בָּעַלְתִּי בָּם בְּעַצְמָם: