רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק ד
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם הִקְדִּים דְּבַר הַגְּשָׁמִים כִּי בְּבוֹאָם בְּעִתָּם כַּאֲשֶׁר יָאוּת יִהְיֶה הָאֲוִיר זַךְ וְטוֹב וְהַמַּעְיָנוֹת וְהַנְּהָרוֹת טוֹבִים, וְיִהְיֶה זֶה סִבַּת בְּרִיאוּת לַגּוּפִים, וְהַפֵּרוֹת כֻּלָּם יִרְבּוּ וְיִתְבָּרְכוּ בָּהֶן, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ". וְהִנֵּה עִם זֶה לֹא יֶחֱלֶה הָאָדָם וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתָּם וְיִמְלְאוּ יְמֵיהֶם, כִּי בִּהְיוֹת הַגּוּפִים גְּדוֹלִים וּבְרִיאִים יִתְקַיְּמוּ כִּימֵי הָאָדָם, וְהִנֵּה הִיא גְּדוֹלָה שֶׁבַּבְּרָכוֹת. וְהִנֵּה אָמַר כִּי הַשָּׁמַיִם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ בִּגְשָׁמִים בְּעִתָּם, וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת יְבוּלָהּ וְהִיא הַצֶּמַח וּבַעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה בְּהֵמָה וְחַיָּה וְרֶמֶשׂ וְעוֹף גַּם הַדָּגִים, כִּי הָאָרֶץ תִּכְלֹל הַכַּדּוּר הַתַּחְתּוֹן כֻּלּוֹ, כְּמוֹ "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א א), "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ" (שם ב א), וְכֵן "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח ז), וְכֵן בְּרוֹב מְקוֹמוֹת הַכָּתוּב. וְהִנֵּה כָּל הַתּוֹלָדוֹת שֶׁבַּתַּחְתּוֹנִים יְבוּל הָאָרֶץ: