רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כו · פסוק א
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם כְּנֶגֶד זֶה הַנִּמְכָּר לְגוֹי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְרַבִּי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אַף אֲנִי אֶעֱבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, הוֹאִיל וְרַבִּי מְגַלֶּה עֲרָיוֹת אַף אֲנִי אֲגַלֶּה עֲרָיוֹת, הוֹאִיל וְרַבִּי מְחַלֵּל שַׁבָּת אַף אֲנִי אֲחַלֵּל שַׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", הִזְהִיר כֵּן הַכָּתוּב עַל הַמִּצְוֹת, לְשׁוֹן תּוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ט ו). וּפֵרוּשָׁהּ שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב עֲבוֹדָה זָרָה וְשַׁבָּת שֶׁיִּזָּהֵר בָּהֶן הָעֶבֶד הַנִּמְכָּר לְגוֹי, וּמוֹרָא הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיָּבֹא שָׁם בָּרְגָלִים וְיִירָא מִמֶּנּוּ, וְהוּא הַדִּין לְכָל הַמִּצְוֹת. אֲבָל הִזְכִּיר אֵלֶּה שֶׁהֵן אָבוֹת לְלַמֵּד עַל כֻּלָּן. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין "הִזְכִּיר (ס"א הזהיר) כָּאן" וְאִם הַגִּרְסָא כָּךְ רָמְזוּ שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת בִּכְלַל הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: