רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק ט
וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַמִּנְחָה הַזֹּאת, שֶׁכָּל דָּבָר הַבָּא מִן הַתְּבוּאָה בִּכְלַל מִנְחָה הוּא. וַאֲכָלוּהוּ מוּסָב עַל הַלֶּחֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ד:ט'). וְיִתָּכֵן כִּי "וְהָיְתָה" עַל כָּל אַחַת מִן הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו בְּרִית עוֹלָם, כְּדֶרֶךְ "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם" (מלאכי ב ה):