רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זוֹ פָּרָשַׁת מִצְוַת הַנֵּרוֹת, וּפָרָשַׁת "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (שמות כז כ) לֹא נֶאֶמְרָה אֶלָּא עַל סֵדֶר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לְפָרֵשׁ צֹרֶךְ הַמְּנוֹרָה, וְכָךְ מַשְׁמָעָהּ, וְאַתָּה סוֹפְךָ לְצַוּוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ד:ב'). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי, שֶׁאֵין הַפָּרָשָׁה הַהִיא סְמוּכָה לְפָרָשַׁת הַמְּנוֹרָה, וּכְבָר נֶאֱמַר "וַיַּעַל הַנֵּרֹת לִפְנֵי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (שם מ כה), וְהִנֵּה הַמִּצְוָה וְהַמַּעֲשֶׂה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים כְּבָר. אֲבָל צֹרֶךְ הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁשָּׁם צִוָּה וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ לַמָּאוֹר עִם שְׁאָר תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן עָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנְּשִׂיאִים הֵבִיאוּ וְגוֹ' אֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר" (שם לה כז כח), וְאע"פ שֶׁאָמַר שָׁם "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם" (שם כז כא), הוּא עַל הַהַדְלָקָה, וְעַכְשָׁו כָּלָה הַשֶּׁמֶן הַהוּא שֶׁהֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים נְדָבָה, וְצִוָּה שֶׁיִּקְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁל צִבּוּר לְדֹרֹתָם שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית כַּשֶּׁמֶן הָרִאשׁוֹן, כְּטַעַם "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה" (במדבר יט ב), שֶׁיְּבַקְשׁוּ אוֹתָהּ וִיבִיאוּהָ הַצִּבּוּר. וְשָׁם עוֹד לֹא אָמַר אֶלָּא "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" וְגוֹ', וְהָיָה בַּמַּשְׁמָע עַל הַמְּנוֹרָה אוֹ בְּלֹא מְנוֹרָה אִם תִּשָּׁבֵר אוֹ תֹּאבַד, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּשׁוּבָם מִן הַגּוֹלָה, וְעַכְשָׁו אָמַר בְּפֵרוּשׁ "עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה" (ויקרא כ"ד:ד'), שֶׁלֹּא יַדְלִיקוּ אֶלָּא עַל מְנוֹרָה הַטְּהוֹרָה. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ת"כ פרשה יג יב), "עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה" - עַל טָהֳרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה, שֶׁלֹּא יִסְמְכֵם בִּקְסָמִים וּבִצְרוֹרוֹת. "יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה'" - שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. "תָּמִיד" - אַף בְּשַׁבָּת. "תָּמִיד" - אַף בְּטֻמְאָה: