רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כא · פסוק יח
חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ כֹּל שֶׁחָטְמוֹ שָׁקוּעַ בֵּין שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, שֶׁכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:י"ח). וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה ג ז) וּבַגְּמָרָא דִּבְכוֹרוֹת (מג) שָׁנִינוּ, חָרוּם - שֶׁחָטְמוֹ שָׁקוּעַ; חָטְמוֹ בָּלוּם, חָטְמוֹ סוֹלֵד, חָטְמוֹ נוֹטֵף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ חָרוּם". אַבָּא יוֹסֵי אוֹמֵר, אֵין חָרוּם אֶלָּא הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. אָמְרוּ לוֹ, הִפְלַגְתָּ, אע"פ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְחֹל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. וּלְשׁוֹן "חָרוּם" מִלְּשׁוֹן "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם" (ויקרא כ"ז:כ"ט), "וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם" (במדבר כא ב), עִנְיַן חֻרְבָּן, וְיִקָּרֵא "חָרוּם" כִּי הַחֹטֶם הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (יבמות קכ), אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, וַאֲשֶׁר אֵין חָטְמוֹ כְּתֹאַר בְּנֵי הָאָדָם צוּרָתוֹ חֲרֵבָה. וְטַעַם "אוֹ גִבֵּן" (ויקרא כ"א:כ'), נִמְשָׁךְ אֶל מִלַּת "בְּעֵינוֹ", אוֹ שֶׁהוּא גִּבֵּן בְּעֵינוֹ, אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, וְהוּא שֶׁגַּבּוֹת עֵינָיו שׁוֹכְבוֹת עֲלֵיהֶן, מִלְּשׁוֹן "גַּב הַמִּזְבֵּחַ" (יחזקאל מג יג), "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים" (תהלים קכט ג). וְהִזְכִּיר תְּחִלָּה הַמּוּם בְּחֶסְרוֹן הָאֵבָרִים, עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, וְאַחֲרֵי כֵּן בְּקַטְנוּת כְּגוֹן הֶחָרוּם, וּבְגֹדֶל כְּגוֹן הַשָּׂרוּעַ, וְאח"כ בְּשִׁבְרוֹן הָעֲצָמוֹת, אע"פ שֶׁכָּל אֵבָרָיו עִמּוֹ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר הָעֶצֶם פָּסוּל, וְאח"כ פָּסַל אֲפִילּוּ בְּכִעוּר הַתֹּאַר, כְּגוֹן הַגִּבֵּן וַאֲשֶׁר בְּעֵינָיו הַגַּרְעִינִין, וְאַחַר כָּךְ בִּבְשַׂר הַגּוּף, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי וְחָלָק, וְאַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף בַּעַל הָרוּחַ אֲשֶׁר בֵּיצָיו נְפוּחִים בּוֹ, אע"פ שֶׁהוּא חֹלִי נָהוּג בַּזְּקֵנִים וְאֵינוֹ מוּם בַּעֶצֶם אוֹ בַּבָּשָׂר. וְרַבּוֹתֵינוּ בֵּאֲרוּ (בכורות פרקים ו ז) מוּמִים רַבִּים נִלְמָדִים מֵאֵלֶּה, כִּי הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה אָבוֹת לָהֶן: