רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כא · פסוק יז
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לֹא אָמַר בְּכָאן "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו" כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בַּפָּרָשִׁיּוֹת כֻּלָּן, וְהַטַּעַם כִּי שָׁם צִוָּה בְּפָרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה (ויקרא ו':ב') וְזֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (שם פסוק יח) וְהָאָשָׁם וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל בְּכָאן אִם אָמַר "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו" רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "אִישׁ מִכֶּם לְדֹרֹתֵיכֶם", וְלֹא יִרְצֶה לְהַזְהִיר אֶת אַהֲרֹן עַצְמוֹ בְּתוֹרַת הַמּוּמִין, כִּי אַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה' כֻּלּוֹ יָפֶה וּמוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, אֲבָל יַזְהִירֶנּוּ עַל זַרְעוֹ שֶׁיּוֹרֵם וְיַזְהִיר אוֹתָם לְדֹרֹתָם. וּבְפָרָשַׁת הַטֻּמְאָה בְּסָמוּךְ (ויקרא כ"ב:ב') "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי יִתָּכֵן שֶׁגַּם בְּאַהֲרֹן אֵרַע טֻמְאַת הַמַּגָּע בְּמֵת אוֹ בְּשֶׁרֶץ. וְכַאֲשֶׁר בָּא לְהַזְכִּיר הַצָּרַעַת וְהַזּוֹב, חָזַר וְאָמַר (שם פסוק ד) "אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן", כִּי לֹא יֶאֱרַע זֶה בְּגוּפוֹ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא. וְאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ויקרא כ"א:כ"ד) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו", שֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַזְהִיר גַּם אֶת בָּנָיו שֶׁיִּקְחוּ מִפִּיו תּוֹרָה, וְאָמַר כֵּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַזְהִיר ב"ד שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ. וּבְת"כ (פרשה ג ה) מָצָאתִי, "כָּל אִישׁ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "זֶרַע אַהֲרֹן", אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, אַהֲרֹן עַצְמוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם" (ויקרא כ"א:י"ח). וְכֵן שָׁנוּ שָׁם (פרק ד א), "זֶרַע אַהֲרֹן", אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, אַהֲרֹן עַצְמוֹ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב" (ויקרא כ"ב:ד'). וּפֵרוּשׁ "אַהֲרֹן עַצְמוֹ" - הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל תַּחְתָּיו מִבָּנָיו, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהִתִּיר הָאֲנִינוּת לְכֹהֵן גָּדוֹל אוּלַי יַתִּיר לוֹ הַמּוּם וְהַצָּרַעַת, וְהֻצְרַךְ לְרַבּוֹתוֹ. אוֹ שֶׁתִּרְמֹז דִּין אַהֲרֹן עַצְמוֹ, כִּי לֹא תִּסְמֹךְ הַתּוֹרָה בְּאַזְהָרוֹתֶיהָ עַל הַנֵּס, אֲבָל כִּסְּתָה עַל אַהֲרֹן לִכְבוֹדוֹ וְלִרְמֹז לָנוּ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ כֵן: