רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כא · פסוק טו
וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו הָא אִם נָשָׂא אַחַת מִן הַפְּסוּלוֹת - זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חָלָל מִדִּין קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"א:ט"ו). פֵּרְשׁוֹ הָרַב לִשְׁלִילוּת בִּלְבַד, אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל זַרְעוֹ. וְעַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (קידושין עח) הוּא לָאו שֵׁנִי, וְכָךְ אָמְרוּ, קִדֵּשׁ וּבָעַל - לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם "לֹא יִקָּח" וְאַחַת מִשּׁוּם "לֹא יְחַלֵּל". וְאָמְרוּ, בָּעַל וְלֹא קִדֵּשׁ - לוֹקֶה מִשּׁוּם "לֹא יְחַלֵּל". וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי לָאוִין, וְנִדְרָשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כְּטַעַם קִדֵּשׁ וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה, מָה טַעַם לֹא יִקַּח, מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל. אִם כֵּן פֵּרוּשׁוֹ - אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אֲנִי מַזְהִירוֹ בְּלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ. וּמֵאֵלֵינוּ נִלְמֹד שֶׁהַזֶּרַע מִן הַפְּסוּלוֹת הוּא מְחֻלָּל: