אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק כ › פסוק יז

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כ · פסוק יז

פסוק ט

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ הִזְכִּיר הַכָּתוּב קִיחָה בַּאֲחוֹתוֹ אע"פ שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין, בַּעֲבוּר כִּי הָאָח עִם אֲחוֹתוֹ בְּבַיִת אֶחָד שׁוֹכְנִים יַחַד, וְכַאֲשֶׁר יִגְבַּר עָלָיו תַּאֲוָתוֹ יִקָּחֶנָּה וְיִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לָבוֹא אֵלֶיהָ כְּבֹא אֶל אִשָּׁה זוֹנָה. וְכֵן דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר קִיחָה בְּכָל הַמִּתְיַחֲדִים, כִּי אִשָּׁה וְאִמָּהּ (ויקרא כ':י"ד) וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ (ויקרא י"ח:י"ז) וְאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ (שם פסוק יח) וְאֵשֶׁת אָחִיו (ויקרא כ':ט"ז), כֻּלָּן עִמּוֹ בַּבַּיִת. וְכֵן "לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו" (דברים כג א). וְאָמַר "וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ" דֶּרֶךְ מוּסָר, כִּי הַכָּתוּב יְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת, פַּעַם יִקְרָא הַבְּעִילָה גִּלּוּי עֶרְוָה, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר בְּרֻבָּן "לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ", וְזֶה מִנְהַג הַזֹּנִים שֶׁהֵם מְגַלִּים שׁוּלֶיהָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ" (נחום ג ה); וּפַעַם יְכַנֶּה אוֹתָהּ בִּיאָה, "וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ" (דברים כב יג) "לָבֹא עָלֵינוּ" (בראשית יט לא), "וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ" (שם לח יח); וּפְעָמִים רַבִּים יִקְרָאֶנָּה שְׁכִיבָה; וּבְכָאן יְכַנֶּה אוֹתָהּ בִּרְאִיָּה, כִּי הָאָח עִם אֲחוֹתוֹ יְשֵׁנִים יַחַד וְאֵין צָרִיךְ לְגַלּוֹת שׁוּלַיִם; וְכֵן יְכַנֶּה אוֹתָהּ בִּידִיעָה, כִּלְשׁוֹן "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (שם ד א), "וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה" (שם לח כו), "בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" (שם כד טז). וְאָמַר "וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ" שֶׁגַּם הִיא חָמְדָה בְּלִבָּהּ עֶרְוָתוֹ וְרָצְתָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְהִזְכִּיר זֶה בַּאֲחוֹת בִּלְבַד בַּעֲבוּר כִּי כָּל הָעֲרָיוֹת כַּאֲשֶׁר יִקְרַב הָאִישׁ לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ, לִרְצוֹנָהּ הוּא, כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לִרְצוֹנָהּ תִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְתִצְעַק, אֲבָל בָּאָח הַיָּשֵׁן עִמָּהּ, אוּלַי שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ יַעֲרֶה בָּהּ. עַל כֵּן הִזְכִּיר שֶׁהִיא גַּם הִיא תִּרְאֶה עֶרְוָתוֹ:

וְטַעַם חֶסֶד הוּא עַל דַּעַת הַמְפָרְשִׁים - חֶרְפָּה, כִּי הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם בְּטִבְעָם יִהְיֶה לָהֶם בֹּשֶׁת בַּחֵטְא הַמְּכֹעָר הַזֶּה. וְהוּא כִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס "כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" (בראשית לד יד) - "אֲרֵי חִסּוּדָא הִיא", וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם "וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה" (שמואל א יא ב) - "חִסּוּדָא", וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים (רות רבה ז יא) מִפְּנֵי שֶׁחִסְּדוֹ בָּרַבִּים. וְכֵן "פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ" (משלי כה י), יַעֲשֶׂה לְךָ חֶרְפָּה בְּגַלּוֹתְךָ סוֹד אַחֵר. וְטַעַם "וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם", לֵאמֹר אַתָּה תַּעֲשֶׂה זֶה בַּסֵּתֶר וַה' יְגַלֶּה עֲוֹנְךָ בַּהֲבִיאוֹ עָלֶיךָ עֹנֶשׁ לְעֵינֵי כָּל בְּנֵי עַמְּךָ. וְהִזְכִּיר כֵּן בַּחֵטְא הַנַּעֲשֶׂה בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, וְהוּא הַדִּין בְּכָל הַכְּרֵתוֹת כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי (רמב"ן על ויקרא י"ח:כ"ט). וְטַעַם "עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא", וְאִם גִּלָּה עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּאֹנֶס עֲוֹנוֹ יִשָּׂא הוּא לְבַדּוֹ, כְּדִבְרֵי ר"א (אבן עזרא על ויקרא כ':י"ז). וְעַל דַּעְתִּי טַעְמוֹ כִּי עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כָּל אֶחָד מִן הַנִּזְכָּרִים, כְּמוֹ "כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ" (ויקרא כ':י"ט). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בְּמִלַּת "חֶסֶד" שֶׁהוּא כְּמַשְׁמָעוֹ, וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ת"כ כאן וסנהדרין נח), יֹאמַר כִּי שְׁאֵר הָאַחִים חֶסֶד הוּא וְאֵין רְאוּיִין לְגִלּוּי עֶרְוָה, כִּי בַּקְּרוֹבִים יַזְכִּיר טַעַם מִפְּנֵי שְׁאֵר הַבָּשָׂר, וּבָאַחִים יַזְכִּיר הַחֶסֶד אֲשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וְיִהְיֶה "אִישׁ" מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ וְאַחֵר עִמּוֹ. אוֹ הוּא כְּדֶרֶךְ "וַאֲנִי תְּפִלָּה" (תהלים קט ד), "כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה" (דניאל ט כג), "הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן" (ירמיהו נ לא), שֶׁיֶּחְסַר מֵהֶן מִלַּת "אִישׁ", אוֹ שֶׁיְּכַנֶּה הָאִישׁ בְּתָאֳרוֹ, יֹאמַר, וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ, אִישׁ חֶסֶד הוּא, וְנִכְרְתוּ כִּי עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. הִזְכִּיר כִּי הָיָה רָאוּי לִהְיוֹתוֹ גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְהוּא עוֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי, כִּי הָיָה רָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהּ הַחֶסֶד שֶׁיַּעֲשׂוּ הָאַחִים לְהַשִּׂיאָהּ לְבַעַל, וְהוּא פּוֹגֵם וְעוֹכֵר אוֹתָהּ. וְהַכָּתוּב יִתְלֶה הַסִּרְחוֹן בַּזָּכָר, כְּמוֹ "עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ" (ויקרא כ':כ"א). וְכֵן עַל דַּעְתִּי "פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ" (משלי כה י), יָסִיר מִמְּךָ כָּל חֶסֶד, שֶׁלֹּא שָׁמַרְתָּ חַסְדְּךָ אֶת רֵעֲךָ שֶׁמָּסַר לְךָ סוֹדוֹ, כְּמִלַּת "לְדַשְּׁנוֹ" (שמות כז ג), "וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ" (איוב לא יב) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כִּי רָחוֹק הוּא אֶצְלִי לִהְיוֹת מִלַּת חֶסֶד בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְשַׁמֵּשׁ בַּהֲפוּכִים הָאֵלֶּה, וְהַכְּתוּבִים מְשַׁבְּחִים וּמִתְפַּלְּלִים בְּמִלַּת חֶסֶד. אֲבָל "חִסּוּדָא" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית לָשׁוֹן אַחֶרֶת, וְגַם אוֹתוֹ הַלָּשׁוֹן מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, זֶה מְתֻרְגָּם (תיוב"ע) "חִסְדָּא" וְזֶה מְתֻרְגָּם "חִסּוּדָא". וְכָתַב רַבֵּנוּ חֲנַנְאֵל כִּי "חֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" (משלי יד לד) לְשׁוֹן חֶרְפָּה. וּלְפִי דַּעְתִּי גַּם זֶה לְשׁוֹן תַּהְפּוּכוֹת, כִּי צְדָקָה וָחֶסֶד נִזְכָּרִים בַּפָּסוּק הַהוּא, וְהֵם הָאַחִים הַתְּאוֹמִים הַנִּזְכָּרִים בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ "רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד" (שם כא כא), "אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיהו ט כג). אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב עַל דַּעְתִּי, צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה, וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת כַּאֲשֶׁר לֹא יַעֲשׂוּהוּ, יֹאמַר כִּי בִּצְדָקָה וּבְחֶסֶד רוֹמְמוּת כָּל גּוֹי וּמִכְשׁוֹלָם, אוֹ יֹאמַר צְדָקָה תְּרוֹמֵם הַגּוֹי הַמְיֻחָד שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה, וּלְאֻמִּים רַבִּים חוֹטְאִים בַּחֶסֶד וְאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתוֹ. וְדִמְיוֹן הַפָּסוּק הַזֶּה הוּא סָמוּךְ לוֹ (משלי יד לג), "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תִּוָּדַע שֶׁאֵינָהּ בְּקִרְבָּם, כִּי כָל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם בְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי כְּסִילִים הֵם וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, וְהֵם שְׁנֵיהֶם בְּשׁוֹלְלוּת הָעִנְיָן:

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה