רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק ל
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ הָאַזְהָרוֹת בַּשַּׁבָּת רַבּוֹת בַּתּוֹרָה כְּמוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם הִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אוֹתָהּ מַכְחִישׁ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְאֵין לוֹ תּוֹרָה כְּלָל. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּהֶן מִדְרָשׁ, אָמְרוּ בְּכָאן, יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'", בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ז ו). וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יְצַוֶּה בַּשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וּבַשַּׁבָּת שֶׁהוּא מִקְדָּשׁוֹ, וְצִוָּה בּוֹ שְׁמִירָה וּמוֹרָא, וְהִנֵּה אֵין מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחָה הַשַּׁבָּת וְהַמִּקְדָּשׁ. וְאִם תַּשְׂכִּיל תָּבִין: