אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק יט › פסוק כ

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק יט · פסוק כ

פסוק יט

וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ מְיֹעֶדֶת לְאִישׁ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לוֹ דִמְיוֹן בַּמִּקְרָא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ט:כ'). וְהַנִּרְאֶה אֵלַי כִּי הוּא מִלְּשׁוֹן "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי" (איוב כט ד) - "בִּימֵי נְעוּרַי", וְכֵן "לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי" (שם כז ו), שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי לֵב נַעַר, וְיִקָּרְאוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים יְמֵי חֹרֶף, כִּי הַחֹרֶף בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנִים, וִימֵי הַזִּקְנָה כְּנֶגֶד הַקַּיִץ שֶׁהֵם יְמֵי הָאָסִיף. יֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁהִיא שִׁפְחָה נַעֲרָה לְאִישׁ יָדוּעַ, כִּי הַפִּילֶגֶשׁ אֲשֶׁר הִיא מְשָׁרֵת אֶת הָאִישׁ וְיִשְׁכַּב עִמָּהּ תִּקָּרֵא נַעֲרָה לוֹ, כִּי גַּם כָּל מְשָׁרֵת הָאָדָם יִקָּרֵא נַעֲרוֹ. וּמֻרְגָּל בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים לֵאמֹר עַל הַשּׁוֹכֶבֶת עִם הָאִישׁ - מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ. וְהִיא נֶחֱרֶפֶת, שֶׁנַּעֲשֵׂית נַעֲרָה לְאִישׁ וִידוּעָה לוֹ, מסיפד"ה בְּלַעַ"ז. וְכֵן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים (סנהדרין נח), דְּקָרוּ לָהּ רָבִיתָא דִּפְלָנְיָא. וְהָעִנְיָן שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל נָתַן לָהּ קִדּוּשִׁין וְהִיא לוֹ לְנַעֲרָה מְשַׁמֶּשֶׁת:

בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה יֵשׁ עַל בֵּית דִּין לְבַקֵּר הַדָּבָר שֶׁלֹּא לְחַיְּבוֹ מִיתָה, "כִּי לֹא חֻפָּשָׁה" וְאֵין קִדּוּשֶׁיהָ גְּמוּרִין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ט:כ'). וְכֵן אָמְרוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים. וְאִם כֵּן יַזְהִיר הַכָּתוּב בַּבִּקּוּר הַזֶּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְאֵשֶׁת אִישׁ, אוּלַי יִטְעוּ בָּהּ. וְאֵין פֵּרוּשָׁם מָתוֹק בְּפִי, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁיְּבֻקַּר הַדָּבָר וְלֹא יָמִיתוּ הָאָדָם חִנָּם, וְכֵן יְבַקְּרוּ בְּכָל חַיָּבֵי הַמִּיתוֹת. וַאֲנִי סוֹבֵר שֶׁהִיא מִלָּה יְחִידִית בַּכָּתוּב, אֲבָל הִיא מֻרְגֶּלֶת בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּית, וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ מִלְּשׁוֹן "הֶפְקֵר", כִּי עִקַּר הַלָּשׁוֹן "הֶבְקֵר", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (פאה פ"ו מ"א), בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים הֶבְקֵר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּבְקִיר אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה. וּתְנַן נָמֵי (שביעית פ"ט מ"ד), אוֹכְלִין עַל הַמֻּבְקָר אֲבָל לֹא עַל הַשָּׁמוּר. וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן "אֲנָשִׁים רֵקִים וּפֹחֲזִים" (שופטים ט ד) - "סְרִיקִין וּבָקְרִין", כְּלוֹמַר בַּעֲלֵי הֶבְקֵר, "בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם" (ירמיהו כג לב) - "וּבַקָּרוּתְהוֹן". וְאָמְרוּ כִּי "תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ" (שמות כג יא) תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "וּתְבַקְּרִנַּהּ". וְכֵן בְּכָל מָקוֹם בַּמִּשְׁנָה הַלָּשׁוֹן בְּבֵי"ת, אֲבָל הִרְגִּילוּ בַּגְּמָרָא לוֹמַר מִמֶּנּוּ "הֶפְקֵר", כִּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה מִתְחַלְּפוֹת אֶצְלָם תָּמִיד, כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים (פסחים מה) מִן "עָבְשׁוּ פְרוּדוֹת" (יואל א יז) - "עִפּוּשׁ". וְכֵן בַּכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי בְּפָסוּק "נָשַׁפְתָּ בְּרוּחֲךָ" (שמות טו י). וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר בַּשִּׁפְחָה הַזֹּאת, אע"פ שֶׁהִיא נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ לֹא תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, כִּי בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה לוֹ, כְּלוֹמַר מֻפְקֶרֶת תֵּחָשֵׁב אֶצְלוֹ, וְלֹא יוּמְתוּ כְּמִשְׁפַּט הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת בְּאֵשֶׁת אִישׁ, כִּי לֹא חֻפָּשָׁה לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ גְּמוּרָה, אֲבָל יָבִיא זֶה עָלֶיהָ אָשָׁם בַּעֲבוּר שֶׁהִיא נֶחֱרֶפֶת אֵלָיו. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא י"ט:כ') שֶׁאָמַר "בִּקֻּרְתָּא תְּהֵא", לְשׁוֹנוֹ כִּלְשׁוֹן יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל (שופטים ט ד) בְּמִלַּת "בָּקְרִין":

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה