רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק יט
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ וְאֵלּוּ הֵן: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם" וְגוֹ'. חֻקִּים אֵלּוּ גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ שֶׁאֵין טַעַם לַדָּבָר, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ט:י"ט). וְלֹא הִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיִּהְיֶה הַטַּעַם נֶעְלָם, וְשֶׁיִּהְיוּ יֵצֶר הָרַע וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם, אֶלָּא בִּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, לֹא בְּכִלְאֵי הַבְּהֵמָה. וְאֵין הַכַּוָּנָה בָּהֶם שֶׁתִּהְיֶה גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּשׁוּם מָקוֹם בְּלֹא טַעַם, כִּי "כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל ה), רַק הַחֻקִּים הֵם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָחוֹק בְּמַלְכוּתוֹ בְּלִי שֶׁיְּגַלֶּה תּוֹעַלְתָּם לָעָם, וְאֵין הָעָם נֶהֱנִים בָּהֶם, אֲבָל מְהַרְהֲרִין אַחֲרֵיהֶם בְּלִבָּם וּמְקַבְּלִים אוֹתָם לְיִרְאַת הַמַּלְכוּת. וְכֵן חֻקֵּי הקב"ה הֵם הַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר לוֹ בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין הָעָם בְּמַחְשַׁבְתָּם נֶהֱנִים בָּהֶם כַּמִּשְׁפָּטִים, אֲבָל כֻּלָּם בְּטַעַם נָכוֹן וְתוֹעֶלֶת שְׁלֵמָה. וְהַטַּעַם בַּכִּלְאַיִם, כִּי הַשֵּׁם בָּרָא הַמִּינִים בָּעוֹלָם בְּכָל בַּעֲלֵי הַנְּפָשׁוֹת, בַּצְּמָחִים, וּבְבַעֲלֵי נֶפֶשׁ הַתְּנוּעָה, וְנָתַן בָּהֶם כֹּחַ הַתּוֹלָדָה שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַמִּינִים בָּהֶם לָעַד כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה הוּא יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם. וְצִוָּה בְּכֹחָם שֶׁיּוֹצִיאוּ לְמִינֵיהֶם, וְלֹא יִשְׁתַּנּוּ לָעַד לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֻלָּם "לְמִינֵהוּ" (בראשית א). וְהִנֵּה צִוָּה סִבַּת הַמִּשְׁכָּב שֶׁנַּרְבִּיעַ הַבְּהֵמוֹת זוֹ עִם זוֹ לְקִיּוּם הַמִּינִין כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה. וְהַמַּרְכִּיב שְׁנֵי מִינִין, מְשַׁנֶּה וּמַכְחִישׁ בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כְּאִלּוּ יַחְשֹׁב שֶׁלֹּא הִשְׁלִים הקב"ה בְּעוֹלָמוֹ כָּל הַצֹּרֶךְ וְיַחְפֹּץ הוּא לַעֲזֹר בִּבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהוֹסִיף בּוֹ בְּרִיּוֹת. וְהַמִּינִים בְּבַעֲלֵי חַיִּים לֹא יוֹלִידוּ מִין מִשֶּׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְגַם הַקְּרוֹבִים בַּטֶּבַע שֶׁיִּוָּלְדוּ מֵהֶם, כְּגוֹן הַפְּרָדִים, יִכָּרֵת זַרְעָם, כִּי הֵם לֹא יוֹלִידוּ. וְהִנֵּה מִצַּד שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פְּעֻלַּת הַהַרְכָּבָה בְּמִינִים דָּבָר נִמְאָס וּבָטֵל. וְגַם הַצְּמָחִים אֲשֶׁר יִתְרַכְּבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ אֵין פִּרְיָם צוֹמֵחַ אַחֲרֵי כֵן, וְיִהְיֶה בְּאִסּוּרָם שְׁנֵי הַטְּעָמִים הַנִּזְכָּרִים. וְזֶה טַעַם "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם", שֶׁהוּא בְּהַרְכָּבָה עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (קידושין לט). וְאָסַר אַף כִּלְאֵי זְרָעִים, מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ בְּטִבְעָם גַּם בְּצוּרָתָם בִּהְיוֹתָם יוֹנְקִים זֶה מִזֶּה, וְיִהְיֶה כָּל גַּרְעִין מִמֶּנּוּ כְּאִלּוּ הֻרְכַּב מִשְּׁנֵי מִינִין. וְאָסוּר לַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ כָּל עוֹבֵד אַדְמָתוֹ לְהָבִיא צִמְדּוֹ בְּרֶפֶת אַחַת וְיָבֹאוּ לִידֵי הַרְכָּבָה. וּמֵחֲבֵרֵינוּ מוֹסִיף בְּטַעַם הַכִּלְאַיִם כִּי הוּא שֶׁלֹּא לְעַרְבֵּב הַכֹּחוֹת הַמְגַדְּלִים הַצְּמָחִים לִהְיוֹת יוֹנְקִים זֶה מִזֶּה, מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה י':ו'), אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ מִלְּמַעְלָה וּמַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח לג) "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ". וְהִנֵּה הַמַּרְכִּיב כִּלְאַיִם אוֹ זוֹרְעָן בִּכְדֵי שֶׁיִּינְקוּ זֶה מִזֶּה, מְבַטֵּל חֻקּוֹת שָׁמַיִם. וּלְכָךְ אָמַר בָּהֶם "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ", כִּי הֵם חֻקּוֹת שָׁמַיִם. וְכָךְ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי פִּנְחָס, מִשּׁוּם חֻקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בָּהֶם אֶת עוֹלָמִי (ירושלמי כלאים פ"א ה"ז). וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (א כו) שֶׁהַצְּמָחִים כֻּלָּם יְסוֹדוֹתָם בָּעֶלְיוֹנִים, וּמִשָּׁם צִוָּה לָהֶם הַשֵּׁם אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם, וְהִנֵּה הַמְּעָרֵב כִּלְאַיִם מַכְחִישׁ וּמְעָרֵב מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית:
וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב יא) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו", יָכוֹל לֹא יִלְבַּשׁ גִּזֵּי צֶמֶר וַאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּגֶד". מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַלְּבָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁעַטְנֵז" - דָּבָר שֶׁהוּא שׁוּעַ טָווּי וְנוּז. וְאוֹמֵר אֲנִי "נוּז" לְשׁוֹן דָּבָר הַנִּמְלָל וְשָׁזוּר זֶה עִם זֶה לְחַבְּרוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ט:י"ט). וְאֵינוֹ נָכוֹן בְּעֵינַי, שֶׁהַלְּבָדִים אֵין אִסּוּרָם מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁאֵינָן אֶלָּא שׁוּעַ בִּלְבַד, וְכָךְ שָׁנִינוּ (כלאים פ"ט מ"ט), הַלְּבָדִים אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוּעַ. וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ (נדה סא), וְאֵימָא אוֹ שׁוּעַ אוֹ טָווּי אוֹ נוּז, וְהֶעֱלוּ וְהִלְכְתָא כְּמָר זוּטְרָא מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא בְּחַד לִישָׁנָא. אֲבָל הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ד יח), אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד, וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת הַלְּבָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁעַטְנֵז", בָּא לְרַבּוֹת הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָן בֶּגֶד מִ"לֹּא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז", שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בֶּגֶד. וְהַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר, שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בֶּגֶד אָסוּר בְּכִלְאַיִם מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן הַקּוֹלֵעַ חוּטִין וְעֹשֶׂה מֵהֶן חֲגוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שׁוּעַ וְטָווּי וְנוּז. וְתָפַס לוֹ הַלְּבָדִים לְאַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, שֶׁהֵם אֲסוּרִים מִדִּבְרֵיהֶם וְאֵינָן בֶּגֶד. וְכֵן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב בְּ"שׁוּעַ", שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּמְלָל וְשָׁזוּר זֶה עִם זֶה, וְכַפֵּרוּשׁ הַזֶּה כָּתַב עוֹד בְּפֵרוּשָׁיו בַּגְּמָרָא (יבמות ה נדה סא), כְּבָר הֵשִׁיבוּ עָלָיו שֶׁאֵין פֵּרוּשׁוֹ עוֹלֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ (מנחות לט) שְׁמַע מִנָּה קֶשֶׁר הָעֶלְיוֹן בְּצִיצִית דְּאוֹרָיְתָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָאו דְּאוֹרָיְתָא, כִּלְאַיִם דִּשְׁרָא רַחֲמָנָא בְּצִיצִית לָמָּה לִי, הָא קַיְמָא לַן הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת אֵינוֹ חִבּוּר. וְהִנֵּה גִּלּוּ לָנוּ שֶׁהַבֶּגֶד שֶׁהוּא מִין פִּשְׁתִּים וְנִקְשֹׁר בּוֹ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים הוּא כִּלְאַיִם מִן הַתּוֹרָה, אע"פ שֶׁאֵינוֹ נִמְלָל וְשָׁזוּר זֶה עִם זֶה. אֲבָל הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז" לוֹמַר שֶׁכָּל בֶּגֶד הַנַּעֲשֶׂה מִחוּט שֶׁהוּא שׁוּעַ וְטָווּי וְשָׁזוּר לֹא נִלְבַּשׁ אוֹתוֹ כִּלְאַיִם, שֶׁהוּא עֵרוּבִים, וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים כב יא) הוֹסִיף לְבָאֵר שֶׁלֹּא נִלְבַּשׁ שׁוּעַ טָווּי וְנוּז מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁיִּהְיוּ "יַחְדָּו", כְּלוֹמַר מְחֻבָּרִים יַחַד בִּשְׁתֵּי תְּכִיפוֹת, לוֹמַר שֶׁהַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתִּים שֶׁכָּל מִין מֵהֶם שׁוּעַ טָווּי וְנוּז בִּפְנֵי עַצְמוֹ לֹא נְחַבְּרֵם יַחְדָּו, כִּי "יַחְדָּו" הוּא הַכִּלְאַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים כב י) "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו", כְּלוֹמַר קְשׁוּרִים וּמְחֻבָּרִים, וְהַחִבּוּר בִּבְגָדִים בִּשְׁתֵּי תְּכִיפוֹת, כִּי מִלְּשׁוֹן "יַחְדָּו" לָמְדוּ כֵן כִּי שְׁתֵּי תְּכִיפוֹת הֵן חִבּוּר, וּמִשָּׁם לָמְדוּ שֶׁהַכִּלְאַיִם אֲסוּרִין אע"פ שֶׁאֵינָן בֶּגֶד אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּקוֹלֵעַ הַחוּטִין מַעֲשֵׂה עֲבוֹת וְעֹשֶׂה מֵהֶן אַבְנֵטִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אָרוּג, וּכְעִנְיָן שֶׁשָּׁנִינוּ (כלאים פ"ט מ"ט) לֹא יִקְשֹׁר סֶרֶט שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן לַחְגֹּר בּוֹ אֶת מָתְנָיו. וּלְשׁוֹן "נוּז" מִלָּה מְקֻצֶּרֶת בַּתֵּבָה הַמֻּרְכֶּבֶת הַזֹּאת, כְּמוֹ הַטָּווּי שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ בָּהּ אֶלָּא הַטֵּי"ת, וְעִנְיָנָהּ לְפִי דַּעְתִּי נָלוֹז, מִלְּשׁוֹן "תּוֹעֲבַת ה' נָלוֹז" (משלי ג לב), מַטֶּה וּמְעַקֵּם דְּרָכָיו, "וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם" (שם ב טו), פְּתַלְתֻּלִּים וּמַטִּים, כִּי כֵן הַדָּבָר הַשָּׁזוּר פָּתוּל וּמְעֻקָּם. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (כלאים פ"ט מ"ח), רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נָלוֹז וּמַלִּיז אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָלָיו, מַטֶּה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד מִדַּרְכֵי רַחֲמָיו עָלָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים יח כז). וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים יְשַׁמְּשׁוּ בּוֹ בְּקֹצֶר, לְבֶן מְלָכִים שֶׁנּוּז לִבּוֹ עָלָיו, וְנָטַל אֶת הַצִּפֹּרֶן לַחְתֹּר עַל אָבִיו (שמו"ר לז ב), שֶׁנָּטָה לִבּוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה. וּמִזֶּה אָמְרוּ בְּתַלְמוּד סַנְהֶדְרִין (מא), מִנָּזְיָתֵהּ דְּמַר לָא אָמְרִי בֵּהּ וְלָא מִידִי, כְּלוֹמַר אִם הָיִיתָ רוֹצֶה לְהִתְעַקֵּם וּלְהַטּוֹת הַדְּבָרִים לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים לְנֶגְדְּךָ כְּלוּם, "נָזְיָיתֵהּ" כְּמוֹ "נַלְזְיָתֵהּ", כְּלוֹמַר הַטָּיָתוֹ. וְזֶהוּ הָאֱמֶת וְהַנָּכוֹן בָּעִנְיָן הַזֶּה. וּלְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַתִּיר כִּלְאַיִם בְּצִיצִית אע"פ שֶׁאֵין הַצִּיצִית אָרוּג וְאֵינוֹ בֶּגֶד. וְזֶהוּ דִּין תּוֹרָה, אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ אֲפִלּוּ מַה שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא בְּאֶחָד מֵהֶם, אוֹ שׁוּעַ אוֹ טָווּי אוֹ נוּז, וּלְפִיכָךְ שָׁנִינוּ (כלאים ט ט), הַלְּבָדִים אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שׁוּעִים, פִּיף שֶׁל צֶמֶר בְּשֶׁל פִּשְׁתָּן אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹגְרִין בְּאָרִיג, וְהַכֹּל מִדְּרַבָּנָן. וְטַעַם כִּלְאֵי הַבְּגָדִים לְהַרְחִיק הַתַּעֲרוֹבוֹת בְּמִינִין, וְאָסַר הָרְגִילִים לְהֵעָשׂוֹת מֵהֶן בֶּגֶד. וְהָרַב אָמַר בְּמוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג לז) טַעַם הַשַּׁעַטְנֵז, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בַּזְּמַן הַהוּא בֶּגֶד יָדוּעַ לְכָמְרֵי בַּעֲלֵי הַכְּשָׁפִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ עוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וְאָמַר שֶׁמָּצָא זֶה כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם. וּלְפִי שֶׁהָיָה עִנְיָן גָּדוֹל וְרָצוּי לָהֶם מְאֹד שֶׁיִּפְעֲלוּ בּוֹ פְּעֻלּוֹתָם הַיְּדוּעוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלַשֵּׁדִים, תַּרְחִיק אוֹתוֹ הַתּוֹרָה מִכָּל אָדָם, כִּי הַתּוֹרָה תָּבֹא לִמְחוֹת מַעֲשֵׂיהֶם וּלְהַכְחִיד זִכְרָם: