אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק יט › פסוק טז

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק יט · פסוק טז

פסוק יד

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ אוֹמֵר אֲנִי, עַל שֵׁם שֶׁכָּל מְשַׁלְּחֵי מְדָנִים וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע הוֹלְכִים בְּבֵית רֵעֵיהֶם לְרַגֵּל מַה יִרְאוּ רָע אוֹ מַה יִשְׁמְעוּ רָע לְסַפֵּר בַּשּׁוּק, נִקְרָאִים "הוֹלְכֵי רָכִיל", "הוֹלְכֵי רְגִילָה" וְכוּ'. וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא י"ט:ט"ז): "לָא תֵיכוֹל קֻרְצִין", (דניאל ג ח): "וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא", (בבא מציעא פו א): "אֲכַלוּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא". נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהָיָה מִשְׁפָּטָם לֶאֱכֹל בְּבֵית הַמְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם שׁוּם הַלְעָטָה, וְהוּא גְּמַר חִזּוּק, שֶׁדְּבָרָיו מְקֻיָּמִים וְיַעֲמִידֵם עַל הָאֱמֶת. וְאוֹתָהּ הַלְעָטָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן (משלי ו יג): "קוֹרֵץ בְּעֵינָיו", שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הוֹלֵךְ רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינָיו וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּת שֶׁלֹּא יָבִינוּ הַשּׁוֹמְעִים; כָּל זֶה לְשׁוֹן הָרַב. וְאֵין בְּמָה שֶׁפֵּרֵשׁ בַּתַּרְגּוּם הַזֶּה טַעַם אוֹ רֵיחַ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָרָכִיל לֹא יִשָּׁבַע לוֹ שֶׁיַּאֲמִין דְּבָרָיו וְלֹא יִתֵּן לוֹ אוֹת וּמוֹפֵת, גַּם הַמַּלְשִׁין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו לֹא יַבְטִיחֶנּוּ הָאָדוֹן שֶׁיִּשְׁמַע אֵלָיו, וּמַה טַעַם לָאֲכִילָה הַזֹּאת? וּנְבוּכַדְנֶאצַּר, בְּהוֹדָאַת הַצַּדִּיקִים עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה, לֹא הֶאֱכִילָם לַמַּלְשִׁינִים וְלֹא נִשְׁבַּע לָהֶם וְגַם לֹא הֶאֱמִין לָהֶם, אֲבָל שָׁאַל (דניאל ג יד): "הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וְגוֹ'", וְצִוָּה שֶׁיִּשְׁתַּחֲווּ מִכָּאן וְאֵילָךְ, וְהָיָה מַעֲבִיר עַל מַה שֶׁעָבְרוּ. וְדָרְיָוֶשׁ לֹא הֶאֱכִיל לְמַלְשִׁינֵי דָּנִיֵּאל רַק לַעֲנָה וָרֹאשׁ, וְכָתוּב בָּהֶן (דניאל ו':כ"ה): "דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָנִיֵּאל". וַאֲפִלּוּ אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁיֵּעָשֶׂה כֵן בַּזְּמַנִּים הָהֵם, אַחַר שֶׁהַכָּתוּב אָמַר "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", לָמָּה יַזְכִּיר אוּנְקְלוֹס מִנְהַג הַשְּׁטוּת הַהוּא וְאֵין לָאַזְהָרָה עִנְיָן בּוֹ? אֲבָל עִקַּר לְשׁוֹן הָאֲרַמִּית בְּכָאן אֵינֶנּוּ אֶלָּא לְשׁוֹן הַשְׁמָעַת קוֹל, וְהוּא מֻרְגָּל בְּדִבְרֵי חֲכָמִים (בבא בתרא ה א): "וְעִזָּא לָאו אַכְלוֹיֵי מְכַלּוּ לֵיהּ וְלָאו גַּבְרָא בָּעֵי לְאַכְלוֹיֵי", וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: (ישעיהו נח א) "קְרָא בְגָרוֹן" - "אַכְלֵי", (ישעיהו ה כו) "וְשָׁרַק לוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ" - "וְיַכְלֵי לֵיהּ", (ישעיהו ה ל) "וְיִנְהֹם עָלָיו כְּנַהֲמַת יָם" - "וְיַכְלֵי עֲלֵיהוֹן", וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְהִנֵּה הוּא לְשׁוֹן כָּל מַשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁיּוֹדִיעַ חֶפְצוֹ בְּלֹא חִתּוּךְ מִלּוֹת, וְלָכֵן יֹאמַר כֵּן (בגמ' שם) בַּצּוֹעֵק לְעִזִּים הַנִּכְנָסוֹת בַּשָּׂדֶה, וִיתַרְגֵּם כֵּן הַשּׂוֹרֵק וְהַנּוֹהֵם וְהַצּוֹעֵק. וְדֶרֶךְ הָרְכִילִים לָבֹא בָּרַבִּים אוֹ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל, וְיִנְהֲמוּ בִּגְרוֹנָם וְיִקְרְצוּ בְּעֵינֵיהֶם לִרְמֹז כִּי שָׁמְעוּ דְּבָרִים, עַד שֶׁיִּפְצְרוּ בָּהֶם וְיַגִּידוּ אוֹתָן, עַל כֵּן נִקְרָאִים "אוֹכְלֵי קֻרְצִין", נוֹהֲמִים בִּרְמָזִים. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם רְכִילוּת - עִנְיָנוֹ, וְכֵן שְׁמוֹ בִּלְשׁוֹן הָאֲרַמִּית, וְלֹא חָשַׁשׁ לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַכָּתוּב, וְכֵן דַּרְכּוֹ תָּמִיד, כִּי לְהָבִין הָעִנְיָן הוּא מִתְכַּוֵּן. אֲבָל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיוּ קוֹרִין אוֹתָם "הוֹלְכֵי רָכִיל", מִן (שיר השירים ג ו): "אַבְקַת רוֹכֵל", (יחזקאל כו יב): "רְכֻלָּתֵךְ", כִּי הָרוֹכֵל הוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם קוֹנֶה מִכָּאן וּמִכָּאן וְהוֹלֵךְ וּמוֹכֵר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּכָאן וּבְכָאן, כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּירִין חֲכָמִים (משנה מעשרות ב ג): "רוֹכְלִין הַמְּחַזְּרִים בָּעֲיָרוֹת". וְזֶה טַעַם "בְּעַמֶּךָ", כִּי הוּא הוֹלֵךְ בָּרַבִּים. וּלְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵיהֶם הָיָה שֵׁם זֶה "רוֹכֵל" פֹּעַל וְשֵׁם זֶה "רָכִיל" שֵׁם תֹּאַר בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ "סָרִיס", "נָזִיר", יִרְמֹז הַשֵּׁם כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא וְעָלָיו תָּשׁוּב:

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה