רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק כ
וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְזָרַע אָמַר ר"א (אבן עזרא על ויקרא י"ח:כ') כִּי הַמִּשְׁגָּל לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים נֶחְלָק: הָאֶחָד לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, וְהַשֵּׁנִי לְהָקֵל מִלֵּחוֹת הַגּוּף, וְהַשְּׁלִישִׁי לְתַאֲוָה הַנִּמְשֶׁלֶת לְתַאֲוַת הַבְּהֵמוֹת. וְאָמַר הַכָּתוּב "לְזָרַע", וְטַעְמוֹ אֲפִילּוּ לְזֶרַע, וְהִנֵּה הִיא אֲסוּרָה לְגַמְרֵי. וְאֶפְשָׁר שֶׁאָמַר "לְזָרַע", לְהַזְכִּיר טַעַם הָאִסּוּר, כִּי לֹא יִוָּדַע הַזֶּרַע לְמִי הוּא וְיָבֹאוּ מִזֶּה תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת וְרָעוֹת לִשְׁנֵיהֶם. וְלֹא הִזְכִּיר זֶה בָּעֹנֶשׁ (ויקרא כ':י"ח), כִּי אֲפִלּוּ הֶעֱרָה בָּהּ וְלֹא הוֹצִיא זֶרַע יִתְחַיֵּב. וּלְכָךְ אָמַר בְּסוֹטָה (במדבר ה יג) "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע", כִּי בַּעֲבוּר הַזֶּרַע תִּהְיֶה קִנְאָתוֹ. וְכֵן בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה (ויקרא י"ט:כ') הִזְכִּיר שִׁכְבַת זֶרַע, כִּי הָאִסּוּר בַּעֲבוּר שֶׁיּוֹלִיד זֶרַע מִן הַשִּׁפְחָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת אֵשֶׁת עֲמִיתוֹ אֲסוּרָה לוֹ לְגַמְרֵי, לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ (משלי ו כט), הֻצְרַךְ לוֹמַר "לְזָרַע", שֶׁאִם אָמַר "לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ" בִּלְבַד, הָיָה נִרְאֶה שֶׁיַּזְהִיר אֲפִילּוּ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק, וְכָאן בְּחַיָּבֵי כְּרֵיתוֹת יַזְהִיר, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁכִיבָה לְזֶרַע, לְפָרֵשׁ כִּי בַּמִּשְׁגָּל יַזְהִיר. וְהוּא הַטַּעַם בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה שֶׁהִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ. וְכֵן יֹאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ (ויקרא כ':י') "אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ", וְלֹא אָמַר "יִשְׁכַּב", כִּי לֹא בִּשְׁכִיבָה לְבַד יַזְהִיר. וְלֹא אָמַר בְּכָאן "לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ", כִּי לֹא יַזְכִּיר כֵּן רַק בִּשְׁאֵר הַבָּשָׂר וּבְנִדָּה, וְשֶׁהָאִסּוּר בָּהֶן בַּעֲבוּר הַגִּלּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם פסוק יט) "כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ לְמַעֵט מְשַׁמֵּשׁ בְּאֵבֶר מֵת, וְאָמְרוּ בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּגוֹמֵר בִּיאָתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּיבָמוֹת (נה):