רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק יד
דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא דָּמוֹ לוֹ בִּמְקוֹם נֶפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"ז:י"ד). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, אֲבָל אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה "בְנַפְשׁוֹ" בְּכָאן - בְּגוּפוֹ, יֹאמַר כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּגוּפוֹ הוּא. וְכֵן "בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ" (תהלים קה יח), "שִׁבְעִים נָפֶשׁ" (שמות א ה), "עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא" (במדבר ו ו), הַגּוּף, כִּי גּוּף בַּעַל נֶפֶשׁ יִקָּרֵא נֶפֶשׁ. וְעַל דַּעְתִּי הִזְכִּיר הַכָּתוּב בַּדָּם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְהֵם טַעַם אֶחָד: אָמַר תְּחִלָּה (ויקרא י"ז:י"א) "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִיא"; אַחַר כָּךְ הָפַךְ וְאָמַר "כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא", לוֹמַר כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ הִיא בַּדָּם שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְעֹרָבִין יַחַד, וְיִהְיֶה זֶה כְּעִנְיַן יַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם, שֶׁהַמַּיִם בַּיַּיִן וְהַיַּיִן בַּמַּיִם כָּל אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ; וְאח"כ פֵּרֵשׁ "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" עַצְמוֹ, לוֹמַר שֶׁהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד לֹא יִתְפָּרְדוּ, לֹא יִמָּצֵא דָּם בְּלֹא נֶפֶשׁ וְלֹא נֶפֶשׁ בְּלֹא דָּם, כַּיָּדוּעַ בָּרוּחַ אֲשֶׁר תְּחִלָּתוֹ מִן הַלֵּב שֶׁהוּא הִיּוּלִי לָרוּחוֹת כֻּלָּן, וּמִמֶּנּוּ יָבֹא הַזָּן שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּם, וְהַדָּם הוּא הַמּוֹלִידוֹ וְהַמְּקַיְּמוֹ, כְּעִנְיַן הַגֹּלֶם וְהַצּוּרָה בְּכָל בַּעֲלֵי הַגּוּף, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הָאֶחָד בִּלְתִּי הָאַחֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (כריתות ד), שְׁלֹשָׁה כְּרֵיתוֹת בַּדָּם, אַחַת לְדַם הַנֶּפֶשׁ וְאַחַת לְדַם שְׁחִיטָה וְאַחַת לְדַם כִּסּוּי, וְזֶה טַעְמָם לַכְּרֵיתוֹת, אֲבָל הַטַּעַם בְּשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן בַּנֶּפֶשׁ וּבַדָּם כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי: