רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק מז
לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר - שֶׁנַּבְדִּיל בְּכָל הַנִּזְכָּרִים בֵּין הַטְּמֵאִים לַטְּהוֹרִים לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה. "וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת" - נִמְשָׁךְ לַנֶּפֶשׁ הַנִּזְכֶּרֶת, וּבֵין נֶפֶשׁ הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת. וְיֹאמַר שֶׁנַּבְדִּיל לְעִנְיַן אֲכִילָה בֵּין נֶפֶשׁ הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת עַל פִּי הַתּוֹרָה בַּמַּיִם וְעַל הָאָרֶץ, וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל בָּהֶם. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (סוף פרשת שמיני) אָמְרוּ: חֲכָמִים אוֹמְרִים: "בֵּין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל" - לִתֵּן אַזְהָרָה לַחַיָּה, וְאִם כֵּן הוּא לָאו. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"א:מ"ז): "בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר" - צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין פָּרָה לַחֲמוֹר? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשִׁים הֵן? אֶלָּא בֵּין טְמֵאָה לְךָ לִטְהוֹרָה לְךָ, בֵּין שֶׁנִּשְׁחַט חֶצְיוֹ שֶׁל קָנֶה לְנִשְׁחַט רֻבּוֹ (ת"כ). וְקָתָנֵי הָתָם (פרק יב ז): וְכַמָּה הוּא בֵּין רֻבּוֹ לְחֶצְיוֹ? כִּמְלֹא שַׂעֲרָה. וְלֹא תָּחוּשׁ בָּזֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (חלין כט): רֹב הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם בָּעֵינַן, שֶׁאֵין פֵּרוּשׁוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי הָאוֹמֵר (שם) מֶחְצָה עַל מֶחְצָה כְּרֹב. וּלְכָךְ אָמְרוּ דְּבָעֵי שֶׁיְּהֵא הַשָּׁחוּט רֹב מַמָּשׁ כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה לָעֵינַיִם, לֹא הַמֶּחְצָה שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ וְנֹאמַר רֹב הוּא הַשָּׁחוּט מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּמַה שֶׁלֹּא נִשְׁחַט יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. אֲבָל כָּל שֶׁיִּשְׁחֲטוּ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִן הַחֲצִי כָּשֵׁר הוּא, וַאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה, כְּדִמְפֹרָשׁ בְּזוֹ הַבָּרַיְתָא. וְאַף בַּגְּמָרָא כָּךְ הוּא עוֹלֶה.