רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק מא
וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ - טַעַם הַכָּתוּב הַזֶּה, כִּי הִזְכִּיר לְמַעְלָה (בפסוקים כט-ל) הַשְּׁרָצִים לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה וּפֵרַט הַטְּמֵאִים, וְלֹא דִּבֵּר שָׁם בְּעִנְיַן אִסּוּר אֲכִילָה כְּלָל. וּלְכָךְ אָמַר עַתָּה "וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל", לוֹמַר כִּי בְּעִנְיַן הָאֲכִילָה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶן, שֶׁכֻּלָּן אֲסוּרִין. וְחָזַר וּפֵרַט בָּהֶן וְהִרְבָּה בָּהֶן לָאוִין לְמַלְקִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר רַשִׁ"י: