רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק מ
וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ - עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יְדַבֵּר בָּאוֹכֵל כְּדֶרֶךְ הָאוֹכְלִים, שֶׁנּוֹגֵעַ וְנוֹשֵׂא מַה שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְנִטְמָא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר זֶה שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעַת שֶׁתִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה בַּעֲבוּר הָאֲכִילָה. וְהִזְכִּיר זֶה בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בַּעֲבוּר שֶׁיִּטְעֶה אָדָם בָּהּ וְיֹאכְלֶנָּה, שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁהִיא שְׁחוּטָה, וְאֵין דֶּרֶךְ לִטְעוֹת כָּךְ בַּמִּינִים הָאֲסוּרִים. וְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בַּהֹוֶה. וּכְפִי מִדְרָשׁוֹ (נדה מ"ב) שֶׁבָּא לִתֵּן שִׁעוּר לַנּוֹשֵׂא וְלַנּוֹגֵעַ כְּדֵי אֲכִילָה, וְהִיא כַּזַּיִת. גַּם כֵּן הִזְכִּיר זֶה בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְהוּא הַדִּין לַטְּמֵאָה הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה (בפסוקים כ"ד-כ"ה), כִּי הִשְׁלִים כָּאן דִּין הַטֻּמְאוֹת. וְעַל דַּעַת מִדְרַשׁ תּוֹרַת כֹּהֲנִים (בפסוק כ"ו) כָּל טֻמְאוֹת נְבֵלוֹת נִתְרַבּוּ מִכָּאן, וּפָרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה (בפסוקים כ"ד-כ"ה) בָּאֵבָרִים הִיא. וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי מִזֶּה (רמב"ן על ויקרא י"א:כ"ב):