רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק כ
שֶׁרֶץ הָעוֹף - הֵן הַדַּקִּין הַנְּמוּכִים וְרוֹחֲשִׁין עַל הָאָרֶץ, כְּגוֹן זְבוּבִין וּצְרָעִין וְיַתּוּשִׁין וַחֲגָבִים. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י"א:כ'). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן אֶצְלִי, כִּי לֹא יִקָּרֵא הָעוֹף שֶׁרֶץ בַּעֲבוּר קָטְנוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שְׁמוֹ עוֹף סְתָם בַּעֲבוּר גֹּדֶל גּוּפוֹ. וְהָעֲטַלֵּף קְטַן הָרַגְלַיִם, וְרַבִּים מִמִּינֵי הָאַרְבֶּה אֲשֶׁר רַגְלָיו גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְלָמָּה לֹא יִקָּרֵא שֶׁרֶץ הָעוֹף כָּהֵם? אֲבָל שֶׁרֶץ הָעוֹף פֵּרוּשׁוֹ בְּצִדּוֹ "הַהוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע", כִּי כָל עוֹף שֶׁיֵּלֵךְ עַל שְׁנֵי רַגְלַיִם צַוָּארוֹ זָקוּף וְרֹאשׁוֹ לְמַעְלָה, וְסוֹמֵךְ עַל כְּנָפָיו וּמְעוֹפֵף תָּמִיד, וְלָכֵן יִקָּרֵא עוֹף כָּנָף וְעוֹף סְתָם. אֲבָל בַּעֲלֵי אַרְבַּע רַגְלַיִם הוֹלְכִים נְמוּכִים וְצַוָּארָם וְרֹאשָׁם לְמַטָּה כַּשְּׁרָצִים, וּלְכָךְ יִקָּרְאוּ שֶׁרֶץ הָעוֹף, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (א כ). וְכֵן חָזַר כָּאן וּפֵרֵשׁ: "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם". וּפֵרוּשׁוֹ כְּאוֹמֵר: כָּל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם בִּלְבַד וְאֵין לוֹ כְּרָעַיִם הַנִּזְכָּרִים, שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. וּמִדְרָשׁוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ה י): רַבִּי אוֹמֵר: "וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם" - הָא אִם יֵשׁ לוֹ חָמֵשׁ, טָהוֹר. וְהִנֵּה אֵין בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ בְּשֶׁרֶץ הָעוֹף אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה, אֲבָל בְּמִשְׁנֵה הַתּוֹרָה (דברים יד יט) נֶאֶמְרָה בּוֹ אַזְהָרָה: "וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ". מִשָּׁם לוֹקִים עָלָיו.