רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק יג
וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף - לֹא נֶאֶסְרוּ מִכָּל הָעוֹפוֹת אֶלָּא אֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּלְבַד עִם מִינֵיהֶם, כְּאוֹתָן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "לְמִינוֹ" וּ"לְמִינָהּ". כִּי הַכָּתוּב לֹא הִזְכִּיר סִימָן בְּעוֹף טָמֵא לְאִסּוּר אוֹ בְּטָהוֹר לְהֶתֵּר, אֲבָל אָמַר "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף", לֹא אֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה. וְכֵן בַּשְּׁרָצִים הַמְּטַמְּאִים שֶׁהִזְכִּירָם בִּפְרָט (להלן פסוקים כט-ל), אֵינָן בַּדִּין הַזֶּה בִּלְתִּי אֵלֶּה הַנְּקוּבִים בַּפָּרָשָׁה בְּשֵׁמוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ סִימָנִים בָּעוֹפוֹת (חלין נט), וְהֵן לְהַכִּיר בָּהֶן שֶׁאֵין בַּעַל אוֹתָן הַסִּימָנִין מִן הַמִּינִין הָאֵלֶּה הָאֲסוּרִים. וְהַסִּימָן הַגָּדוֹל בָּעוֹפוֹת הִיא הַדְּרִיסָה, שֶׁכָּל עוֹף הַדּוֹרֵס לְעוֹלָם טָמֵא, כִּי הַתּוֹרָה הִרְחִיקַתְהוּ מִפְּנֵי שֶׁדָּמוֹ מְחֻמָּם לְאַכְזָרִיּוּתוֹ וְשָׁחוֹר וְגַס, וּמוֹלִיד הַמְּרֵרָה הַשְּׂרוּפָה הַשְּׁחַרְחֹרֶת, וְנוֹתֵן אַכְזָרִיּוּת בַּלֵּב. וְאֵין בְּכָל הָעוֹלָם עוֹף שֶׁיִּדְרֹס מִלְּבַד הַנִּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה. וְהִנֵּה כָּל עוֹף שֶׁיִּדְרֹס נֵדַע שֶׁהוּא מֵאֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים, וְאִם בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס וַדַּאי מֻתָּר, שֶׁאֵין בְּכָל הָאֲסוּרִים עוֹף שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס זוּלָתִי אֶחָד, וְהוּא פֶּרֶס אוֹ עָזְנִיָּה. וְלֹא חָשׁוּ לוֹ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בַּיִּשּׁוּב (חולין סב), אֶלָּא בַּמִּדְבָּרוֹת הוּא שׁוֹכֵן תָּמִיד. וְאוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹכֵן בָּחֳרָבוֹת דָּמוֹ נִשְׂרָף וְרַע כַּדּוֹרְסִין, וַאֲסָרַתּוּ תּוֹרָה עִמָּהֶם. וְעוֹד מָנוּ חֲכָמִים בַּסִּימָנִין, שֶׁאִם נִמְצָא עוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וְזֶפֶק וְקֻרְקְבָן נִקְלָף, בְּיָדוּעַ שֶׁטָּהוֹר הוּא, כִּי יָדוּעַ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵס. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי סִימָנִין מִן הַשְּׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים נֶאֱסֹר אוֹתוֹ, כִּי הָעוֹרֵב יֵשׁ בּוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וְקֻרְקְבָן נִקְלָף, וְאָנוּ חוֹשְׁשִׁין לוֹ וּלְמִינָיו שֶׁהֵם כֻּלָּם בַּעֲלֵי שְׁנֵי סִימָנִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא סִימָן אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה הָאֵלּוּ הַנִּזְכָּרִים שֶׁנֶּאֱסֹר אוֹתוֹ, כִּי שְׁאָר הָעוֹפוֹת הָאֲסוּרִין כֻּלָּן כָּךְ הֵם בְּסִימָן אֶחָד, בִּלְתִּי הַנֶּשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה. וְעִנְיַן הַדְּרִיסָה הוּא הַצָּד צַיִד, שֶׁיִּרְדֹּף הָעוֹפוֹת וְיִתְפְּשֵׂם חַיִּים וְיִדְרְסֵם בְּיָדָיו וְיֹאכַל אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הַנֵּץ הַגַּס הַנִּקְרָא אסטו"ר וְהַנֵּץ הַדַּק הַנִּקְרָא אשפרוי"ר בְּלַעַ"ז, וּבַעֲרָבִי ביץ. וְזֶה מִשְׁפַּט הָעוֹפוֹת בְּאִסּוּרָם וְהֶתֵּרָם עַל הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן וְהַמִּתְחַוֵּר בַּגְּמָרָא, וַאֲשֶׁר חֲקַרְנוּהוּ וּמְצָאנוּהוּ כֵּן בִּבְדִיקַת הָעוֹפוֹת. וְהִנֵּה טַעַם הָאִסּוּר בָּעוֹפוֹת מִפְּנֵי אַכְזָרִיּוּת תּוֹלְדֹתָם. וְהַבְּהֵמוֹת יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ כֵן מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּבַעֲלֵי הַגֵּרָה וְהַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה דּוֹרֵס, וְהַשְּׁאָר כֻּלָּם יִטְרֹפוּ. וְהִנֵּה נִמְצָא בְּתוֹלְדֹתָם שִׁנּוּי מַה שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים (ע"ז לה) שֶׁכָּל חֲלֵב הַטְּהוֹרִים עוֹמֵד וַחֲלֵב הַטְּמֵאִים כֻּלָּם אֵינֶנּוּ נִקְפָּא וְלֹא יִתְגַּבֵּן לְעוֹלָם, וְהִנֵּה הֵם מְשֻׁנִּים. וְיִתָּכֵן מִזֶּה שֶׁיַּזִּיקוּ בְּאֵבְרֵי הַזֶּרַע, וְיִהְיֶה הַזֶּרַע הַמִּתְאַסֵּף מִן הַלֵּחָה שֶׁבָּהֶם קָרָה וְלַחָה, וְלֹא תּוֹלִיד כְּלָל אוֹ לֹא תּוֹלִיד בְּטוֹב וְנָכוֹן. מִלְּבַד שֶׁיֵּשׁ בַּמֻּתָּרִים טוֹבָה יְדוּעָה בְּדֶרֶךְ הָרְפוּאוֹת. וְרָאִיתִי בִּקְצָת סִפְרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁחֲלֵב הַחֲזִיר אִם יִינַק הַיּוֹנֵק מִמֶּנּוּ יִהְיֶה אוֹתוֹ הַנַּעַר מְצֹרָע. וְזֶה לְאוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֻלָּם סְגֻלּוֹת רָעוֹת מְאֹד: