רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק ט
יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ - יַיִן דֶּרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט'). וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁאִם הִפְסִיק בּוֹ אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם פָּטוּר. וְדַעְתּוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ אֶלָּא עַל הַיַּיִן, לֹא עַל שְׁאָר הַמְשַׁכְּרִים. וְנִלְמֹד שֵׁכָר מִן הַנָּזִיר (נזיר ד). וְכֵן הַדָּבָר לְפִי דַּעְתִּי. אֲבָל עַל דַּעַת הָרַב ר' מֹשֶׁה (בס' המצות ל"ת ע"ג ובהל' ביאת המקדש פ"א ה"ב) עַל שְׁאָר הַמְשַׁכְּרִים בְּאַזְהָרָה, וְשֵׁכָר כִּפְשׁוּטוֹ. וְהַטַּעַם בַּצַּוָּאָה הַזֹּאת עַתָּה, שֶׁלֹּא יִתְעֶה הַכֹּהֵן בְּשִׁכְרוּת הַיַּיִן וְיָבֹא לִידֵי מַחְשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ כַּהֹגֶן וְיָמוּת בָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בָּנָיו. וְיִתָּכֵן כִּי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ (ויקרא רבה יב א) שֶׁהָיוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שְׁתוּיֵי יַיִן, לוֹמַר כִּי מִפְּנֵי יֵינָם טָעוּ בְּאֵשׁ זָרָה. לֹא שֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ מִפְּנֵי הַיַּיִן, כִּי עֲדַיִן לֹא הֻזְהֲרוּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל עָנְשָׁם שֶׁטָּעוּ בְּאֵשׁ ה' כַּאֲשֶׁר רָמַזְתִּי (רמב"ן על ויקרא י':ב').
בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד - אֵין לִי אֶלָּא בְּבוֹאָם לַהֵיכָל, בְּגִשְׁתָּם לַמִּזְבֵּחַ מִנַּיִן? נֶאֱמַר כָּאן בִּיאַת אֹהֶל, וְנֶאֱמַר בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בִּיאַת אֹהֶל (שמות ל כ). מַה לְהַלָּן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל, אַף כָּאן עָשָׂה גִּישַׁת מִזְבֵּחַ כְּבִיאַת אֹהֶל. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ט') וְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה א ד). וְהַנִּרְאֶה לְפִי הַהֶקֵּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין הַכֹּהֵן חַיָּב מִיתָה בְּגִישַׁת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בְּבִיאַת הָאֹהֶל, אֶלָּא אִם כֵּן עָבַד שָׁם עֲבוֹדָה, כְּדֶרֶךְ קִדּוּשׁ יָדַיִם שֶׁאֵין הָאַזְהָרָה שָׁם אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל כ) "אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה'". וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה שָׁנוּי שָׁם בְּסִפְרָא: רַבִּי אוֹמֵר, נֶאֱמַר כָּאן "בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שם) "בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד", מַה לְהַלָּן עָשָׂה אֶת הַיְּצִיאָה כְּבִיאָה וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אַף כָּאן עָשָׂה אֶת הַיְּצִיאָה כְּבִיאָה וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ כְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין הַחִיּוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד, בֵּין שֶׁנִּכְנַס שִׁכּוֹר אוֹ שֶׁשָּׁתָה שָׁם וְעָבַד. וְשָׁם (א ח) אָמְרוּ: "חֻקַּת עוֹלָם" - לְרַבּוֹת הַיְּצִיקוֹת וְהַבְּלִילוֹת וְהַתְּנוּפוֹת וְהַהַגָּשׁוֹת הַקְּמִיצוֹת וְהַהַקְטָרוֹת הַמְּלִיקוֹת וְהַהַזָּיוֹת. כִּי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה'" (שמות ל כ), הֻצְרְכוּ אֵלּוּ לְרַבּוֹתָם. וְנִרְאֶה עוֹד שֶׁאֵין הַחִיּוּב הַזֶּה בְּמַקְרִיב בְּבָמָה, וּלְכָךְ אָמְרוּ שָׁם: אֵין לִי אֶלָּא אֹהֶל מוֹעֵד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "חֻקַּת עוֹלָם". כִּי הָאַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וְאֵין כֹּהֵן בְּבָמָה. וְהִנֵּה פֵּרוּשׁ "בְּבֹאֲכֶם" - כַּאֲשֶׁר תַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה, וְאָמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת שָׁם הָיוּ אוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אוֹ בְּמִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְהַכְּלָל, כִּי הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ בְּאֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲבֹד שְׁתוּי יַיִן אוֹ שֶׁאֵינוֹ רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכֵן מְחֻסָּר בְּגָדִים. אֲבָל עַל הַכְּנִיסָה אֵין בָּהּ בַּתּוֹרָה שׁוּם מְנִיעָה מֵאֵלּוּ. וּמַה שֶׁשָּׁנִינוּ (כלים פ"א מ"ט) רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין וּפְרוּעֵי רֹאשׁ וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם וְכֻלָּהּ מַתְנִיתִין מַעֲלוֹת דְּרַבָּנָן הֵם. וְעַל דַּעַת הָרַב ר' מֹשֶׁה (הל' ביאת המקדש פ"א הט"ו הט"ז) יֵשׁ בִּכְנִיסָה בְּלֹא עֲבוֹדָה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מִיתָה.