רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק ו
אַל תִּפְרָעוּ - אַל תְּגַדְּלוּ שֵׂעָר. מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת. אֲבָל אַתֶּם אַל תְּעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם. "וְלֹא תָמֻתוּ" - הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא י':ו'). וְזֶה שֶׁאָמַר מִכָּאן שֶׁאָבֵל אָסוּר בְּתִסְפֹּרֶת אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הִיא. וְעוֹד כִּי לְפִי זֶה לֹא יִדָּרֵשׁ הָא אִם תַּעֲשׂוּ תָּמוּתוּ, אֲבָל יִהְיֶה רְשׁוּת בִּבְנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֹּאמַר: אֵינְכֶם חַיָּבִין לִפְרֹעַ רָאשֵׁיכֶם וְלִקְרֹעַ בִּגְדֵיכֶם כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים, "וְלֹא תָּמֻתוּ" - שֶׁלֹּא תִּהְיוּ חַיָּבִין מִיתָה בְּכָךְ, כִּי שְׁאָר הָאֲבֵלִים חַיָּבִים אִם לֹא עָשׂוּ כֵן. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּמַשְׁקִין (מו"ק כד): אָבֵל שֶׁלֹּא פָּרַע וְשֶׁלֹּא פָּרַם חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ" - הָא אַחֵר שֶׁלֹּא פָּרַע וְשֶׁלֹּא פָּרַם חַיָּב מִיתָה. וְכָל זֶה כְּדֶרֶךְ הָאַסְמַכְתּוֹת בַּתַּלְמוּד. וְאֵין פְּרִיעָה וּפְרִימָה בָּאֲבֵלוּת אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה יוֹם רִאשׁוֹן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, נִלְמַד מִן הָאֲנִינוּת כְּפִי דַּעַת הַגְּאוֹנִים. אֲבָל עִקַּר הַכָּתוּב הַזֶּה אַזְהָרָה בִּבְנֵי אַהֲרֹן. וּשְׁמַע פֵּרוּשׁוֹ: כְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (הוריות יב) שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאִם מֵת לוֹ מֵת אָסוּר לִפְרֹעַ וְלִפְרֹם עָלָיו וּלְהִטַּמֵּא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כא י-יא) "אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא". וּבַעֲבוּר שֶׁהוּא רַשַּׁאי לִהְיוֹת מַקְרִיב כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, אָמַר בּוֹ הַכָּתוּב "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו" (שם יב). וְהַטַּעַם שֶׁיַּזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְיַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה, כִּי זֶה חִלּוּל הַמִּקְדָּשׁ הוּא. וְהִנֵּה זוֹ הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה נוֹהֶגֶת בְּכָל הַכֹּהֲנִים, אֲבָל לִמֵּד בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמַּקְרִיב אוֹנֵן. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אִם הִנִּיחַ הָעֲבוֹדָה וְיָצָא בַּאֲנִינוּת, יִתְחַיֵּב כְּכָל כֹּהֵן שֶׁמַּנִּיחַ עֲבוֹדָה וְיוֹצֵא לִרְצוֹנוֹ. וְהִנֵּה מֹשֶׁה הִזְהִיר כָּאן לְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא יִפְרַע וְשֶׁלֹּא יִפְרֹם, כִּי הִיא מִצְוָה נוֹהֶגֶת בּוֹ לְדוֹרוֹת שֶׁהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. אֲבָל בָּנָיו שֶׁהָיוּ מִשְּׁאָר הַכֹּהֲנִים לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לְהַקְרִיב בַּיּוֹם הַזֶּה כִּי הָיוּ אוֹנְנִין, וְאוֹנֵן שֶׁעָבַד חִלֵּל, וְהָיוּ חַיָּבִים לְהִטַּמֵּא לַאֲחֵיהֶם. וְכֵן הָיוּ רַשָּׁאִין אוֹ חַיָּבִין לִפְרֹעַ וְלִפְרֹם, וּמֹשֶׁה הִזְהִירָם מִכָּל זֶה הוֹרָאַת שָׁעָה. וְלָכֵן צִוָּה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן שֶׁיִּטַּמְּאוּ לַמֵּתִים הֵם וְלֹא הַכֹּהֲנִים, וְצִוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִפְרְעוּ וְשֶׁלֹּא יִפְרֹמוּ כַּאֲבִיהֶם, וְלֹא יִבְכּוּ כְּלָל. וְזֶה טַעַם "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה", וְלֹא אַתֶּם. וְהִנֵּה הַכֹּל שֶׁלֹּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְהֶחְמִיר בָּזֶה לִהְיוֹת לָהֶם חִיּוּב מִיתָה אִם יְעַרְבְּבוּ הַשִּׂמְחָה כְּלָל. וְיִתָּכֵן שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה בְּכָךְ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתַּב, אוֹ שֶׁלָּמַד זֶה מִמַּה שֶׁנִּצְטַוָּה (לעיל ח לה) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמֻתוּ", כִּי "מִשְׁמֶרֶת ה'" יוֹסִיף גַּם הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי. וְהִנֵּה גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּי עֲתִידִין בְּנֵי אַהֲרֹן לִהְיוֹת אוֹנְנִים, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוָּה שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ הַמִּקְדָּשׁ. אִם כֵּן לֹא יִטַּמְּאוּ וְלֹא יִתְאַבְּלוּ כְּלָל. וְהִנֵּה בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטִים, עָשָׂה דִּינָם בִּימֵי הַמִּלּוּאִים כְּדִין מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לְדוֹרוֹת, שֶׁהוּא אֵינוֹ פּוֹרֵעַ וְאֵינוֹ פּוֹרֵם וְלֹא מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים כְּכֹהֵן גָּדוֹל (הוריות ג ד), אֲבָל אֵינוֹ מַקְרִיב אוֹנֵן. וְגַם הֵם לֹא הִקְרִיבוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (זבחים קא): "הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם" - וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ שֶׁהֵם הֶדְיוֹטוֹת? אֲנִי הִקְרַבְתִּי שֶׁאֲנִי כֹּהֵן גָּדוֹל. וְהִנֵּה בְּכָל הַמִּקְרֶה הַזֶּה לֹא נִתְבַּטֵּל דָּבָר בַּמִּלּוּאִים, שֶׁכְּבָר קָרְבוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וְלָעֶרֶב אֲכָלוּם כֻּלָּם הָרָאוּי לַאֲכִילָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה כָּל יְמֵיהֶם בְּאֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, שֶׁיִּהְיֶה דִּינָם כִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בַּעֲבוּר שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְיִהְיֶה זֶה טַעַם "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם". וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי (לעיל ח לה) הַבָּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ריש פרשת שמיני מב) שֶׁאָמְרָה: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" - יָכוֹל בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל" (ויקרא כ"א:י"ב). אֵימָתַי לֹא יֵצֵא וְאֵינוֹ מְחַלֵּל? הֱוֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה. "פֶּן תָּמֻתוּ" - מִמַּשְׁמַע לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם" - מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁאִם יָצְאוּ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה חַיָּבִין מִיתָה. מִנַּיִן לְכָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם". וְכֵן רָאִיתִי עוֹד בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל סַנְהֶדְרִין (פ"ד ה"א): אָמְרוּ לוֹ לְר' יְהוּדָה אֵין "מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא" אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בִּלְבַד. וְהִנֵּה לְפִי זֶה הָאַזְהָרָה הַזֹּאת וְהָעֹנֶשׁ הָיוּ בְּאַהֲרֹן וּבָנָיו, שֶׁאִם יֵצְאוּ מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה יְהוּ חַיָּבִין. וְאַהֲרֹן הָיָה מַקְרִיב בַּיּוֹם הַזֶּה וְהִזְהִירוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָעֲבוֹדָה וְיֵצֵא. אֲבָל בָּנָיו בַּיּוֹם הַזֶּה אוֹנְנִים הָיוּ וְאֵינָם עוֹבְדִים, וְאֵיךְ יִהְיוּ בִּכְלַל זֶה? וְאוּלַי נֹאמַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לְכֻלָּם: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה פֶּן תָּמֻתוּ, וְהֵם הַיּוֹדְעִים כִּי אַהֲרֹן מַקְרִיב אוֹנֵן וְהוּא בְּאַזְהָרָתוֹ מֵעַתָּה, וּבָנָיו בִּכְלַל הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לָעֲבוֹדָה מִיּוֹם זֶה וְאֵילָךְ. וּמִפְּנֵי זֶה אָמַר בְּכָאן סְתָם "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" וְלֹא פֵּרַשׁ עַד מָתַי, אִם עַד הָעֶרֶב אוֹ לְמָחֳרָתוֹ, כִּי הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ הָעֲבוֹדָה, וְהִיא מִצְוָה נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה לַבָּנִים הוֹרָאַת שָׁעָה שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִשָּׁם בַּיּוֹם הַזֶּה כַּאֲבִיהֶם לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה, אֲבָל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ עֲבוֹדָה מִן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל", כִּי כָל כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא וְיַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ מְחַלֵּל. וְלֹא הֻצְרְכוּ לִלְמֹד מִכָּאן אֶלָּא הָעֹנֶשׁ שֶׁנִּתְרַבָּה כָּל מַנִּיחַ עֲבוֹדָה וְיוֹצֵא לְמִיתָה מִ"כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם", שֶׁהַמְּשִׁיחָה לְדוֹרוֹת הִיא עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות מ טו) "וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם". וְכָךְ שָׁנוּ שָׁם בַּבָּרַיְתָא שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ריש הפרשה כח): מִכָּאן אָמְרוּ הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶן לְכָל דָּבָר. שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִים לְבָתֵּינוּ וּמִתְאַבְּלִין, אוֹנְנִין וּבוֹכִין - וַהֲלֹא כְּבָר פְּקָדָנוּ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא תֵּצְאוּ מִן הַמִּקְדָּשׁ. נִרְאֶה מִכָּאן שֶׁהָיְתָה הוֹרָאַת שָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ הַמֵּתִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה כְּנֶהֱרָגִין בְּבֵית דִּין עַל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁבָּאִין וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּנִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים (סנהדרין מו). אַף כָּאן יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ: "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ" - זֶה סִינַי, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" - זֶה שִׂמְחַת אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר רבה יב ח).