רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק י · פסוק ד
"קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם" - מָצָאתִי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת מִלּוּאִים (ריש שמיני לה): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא בַּחוּץ, מָקוֹם שֶׁהַלְוִיִּם מֻתָּרִין שָׁם לִכָּנֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם". אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"? נְגָפָם הַמַּלְאָךְ וְהוֹצִיאָם לַחוּץ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא מֵתוּ אֶלָּא בִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'". אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם"? שֶׁהֵטִילוּ בָּהֶם חַכּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וּגְרָרוּם וְהוֹצִיאוּם לַחוּץ. עַד כָּאן בַּבָּרַיְתָא. וְהַטַּעַם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הַכֹּהֲנִים אֲסוּרִין לָבֹא בַּהֵיכָל אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּבִיאָה רֵיקָנִית, אֲבָל לְהוֹצִיא מִשָּׁם טֻמְאָה אוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת יִכָּנֵס. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (אמור פרק ג יא): יָכוֹל לֹא יִכָּנֵס לַעֲשׂוֹת רִקּוּעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַךְ" (ויקרא כ"א:כ"ג). כָּךְ הִיא מִצְוָתָן: הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין שָׁם, אִם אֵין שָׁם כֹּהֲנִים - נִכְנָסִין שָׁם לְוִיִּם, אִם אֵין טְהוֹרִים - נִכְנָסִים שָׁם טְמֵאִים, אִם אֵין תְּמִימִים - נִכְנָסִין שָׁם בַּעֲלֵי מוּמִין. וְעַכְשָׁו, הַיּוֹם הַזֶּה אֵין שָׁם כֹּהֲנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ לָהֶם. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר בְּחַכּוֹת וּבִגְרִירָה, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִכָּנֵס שָׁם. וְעַל דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַיִּקְרְבוּ", סָבַר שֶׁהָיוּ בַּחוּץ, וְלָכֵן לֹא אָמַר "וַיִּגְרְרוּם בְּכֻתֳּנֹתָם". וְטַעַם "בְּכֻתֳּנֹתָם", כִּי הָיוּ לוֹבְשִׁים בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. וְהִנֵּה צִוָּה מֹשֶׁה לְהוֹצִיא אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְשָׁם יַפְשִׁיטוּם בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה וְיַלְבִּישׁוּם תַּכְרִיכֵי הַמֵּתִים וְיִקְבְּרוּ אוֹתָם כְּמִנְהָגָם כִּשְׁאָר הַמֵּתִים בַּמִּדְבָּר. וְהִנֵּה אַחַר כֵּן טִהֲרוּ הַבְּגָדִים הַקְּדוֹשִׁים וְהָיוּ לִשְׁאָר הַכֹּהֲנִים.