רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ח · פסוק טו
וַיְחַטֵּא אֶת הַמִּזְבֵּחַ חִטְּאוֹ וְטִהֲרוֹ מִזָּרוּת לִכָּנֵס בִּקְדֻשָּׁה. וַיְקַדְּשֵׁהוּ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו מֵעַתָּה כָּל הַכַּפָּרוֹת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ח':ט"ו). וְאִם כֵּן הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי בָּזֶה נִתְקַדֵּשׁ וְרָאוּי לְכַפֵּר עָלָיו מִכָּאן וְאֵילָךְ, וְזֶה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל (מג כו כז) "שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אֹתוֹ וּמִלְאוּ אֶת יָדָיו וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִיתִי אֶתְכֶם נְאֻם ה'", וִילַמֵּד בְּכָאן כִּי בַּדָּם נַעֲשָׂה זֶה, וְאֵין הַקְטָרַת הָאֵמוּרִים מְעַכֶּבֶת בְּחִנּוּךְ הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכֵּן לְדוֹרוֹת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בַּכַּפָּרָה. אֲבָל בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל פָּרָשַׁת מִלּוּאִים (תורת כהנים צו מלואים טו) רָאִיתִי, כַּפָּרָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּפָּרָה זוֹ אֶלָּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא הַכָּרוֹז לְהִתְנַדֵּב בַּמִּקְדָּשׁ דָּחֲקוּ יִשְׂרָאֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְהֵבִיאוּ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָן, תְּהֵא כַּפָּרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַדְּבוּ דָּבָר גָּזוּל לַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו סא ח) "כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה". וּכְבָר הִזְכִּיר רַשִׁ"י גַּם זֶה בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה (שמות כט לו):