רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ח · פסוק יא
וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ח':י"א) וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן נִצְטַוָּה בַּהַזָּאוֹת הַלָּלוּ. וְאֶפְשָׁר כִּי מַה שֶׁאָמַר בַּמִּזְבֵּחַ (שם פסוק י) "וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים", שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו הַקִּדּוּשׁ הַזֶּה בַּהַזָּאוֹת, וְאֵינוֹ בִּמְשִׁיחָה בִּלְבַד כִּי "וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" שֶׁיּוֹסִיף אֵלָיו קִדּוּשׁ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַנִּמְשָׁחִים בַּמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו, וְעָשָׂה לוֹ קִדּוּשׁ כַּקִּדּוּשׁ אֲשֶׁר נִצְטַוָּה לַעֲשׂוֹת בַּמַּקְרִיבִים, שֶׁאָמַר (שם כט כא) "וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו", כִּי אֵין הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא כְּלִי לַקָּרְבָּנוֹת פָּחוֹת מִכְּלֵי הַמַּקְרִיבִים, וְקַל וָחֹמֶר הַדָּבָר, וְכֵן נֶאֱמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (ויקרא ט"ז:י"ט) "וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁכָּל קִדּוּשׁ הַמִּזְבֵּחַ בַּהַזָּאוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה שֶׁצָּרִיךְ קִדּוּשׁ מִטֻּמְאָה וְזָרוּת. וְלֹא הִזְכִּיר בְּכָאן מְשִׁיחַת בָּנָיו כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁעָשָׂה לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לַאֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה (שמות מ טו) "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם", וְכָלַל זֶה בַּמֶּה שֶׁאָמַר בַּבָּנִים (ויקרא ח':י"ג) "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי לֹא הָיְתָה מְשִׁיחַת הַבָּנִים בִּיצִיקַת שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁם, כִּי לֹא נֶאֱמַר זֶה אֶלָּא בְּאַהֲרֹן, "וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ" (שמות כט ז), וְלֹא הִזְכִּיר שָׁם מְשִׁיחַת הַבָּנִים כְּלָל, שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּיצִיקָה כָּמוֹהוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיְתָה בַּבָּנִים מְשִׁיחָה זוּלָתִי הַהַזָּאוֹת שֶׁהִזָּה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵיהֶם, וְכֵן תִּרְאֶה בְּפָרָשַׁת "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם" (שם פסוק א), שֶׁצִּוָּה לִמְשֹׁחַ הָאָב "וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ", וְלֹא צִוָּה לִמְשֹׁחַ הַבָּנִים כְּלָל לֹא בִּיצִיקָה וְלֹא בִּמְשִׁיחָה, אֲבָל בְּפָרָשַׁת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן (שם מ טו) אוֹמֵר "וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם", שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁם הַזָּאוֹת כְּלָל, וְכֵן בְּפָרָשַׁת הַשֶּׁמֶן (שם ל ל), וְלֹא הֻזְכְּרוּ מְשִׁיחָה וְהַזָּאוֹת בַּבָּנִים בְּמָקוֹם אֶחָד. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהֶם אֶלָּא אַחַת מֵהֶן, וְהֵן הַהַזָּאוֹת: