רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ז · פסוק לו
לָתֵת לָהֶם בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אֹתָם שִׁעוּרוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיוֹם מָשְׁחוֹ אוֹתָם לָתֵת לָהֶם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עוֹלָם. וּפֵרוּשׁ "בְּיוֹם מָשְׁחוֹ" בְּעֵת הַמְּשִׁיחָה, וְכֵן "בְּיוֹם הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן" (ויקרא ז':ל"ה), בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר הִבְדִּילָם. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על ויקרא ז':ל"ו) כִּי "בְּיוֹם מָשְׁחוֹ" - מִיּוֹם מָשְׁחוֹ, וְכֵן "הַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלָּחֶם" (ויקרא ח':ל"ב):