רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ז · פסוק יב
וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה פֵּרְשׁוּ בּוֹ עִם זֶבַח הַתּוֹדָה, וְכֵן "עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ" - עִמָּהֶן. וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא "עַל" כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁיּוֹסִיף עַל הַזֶּבַח לֶחֶם, וְכֵן "עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ" - שֶׁיָּבִיא חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ וַעֲלֵיהֶם יוֹסִיף לְהָבִיא קָרְבָּנוֹ, שֶׁהוּא לֶחֶם הַמַּצָּה הַנִּזְכָּר, וְהַכֹּל יָבִיא עַל הַזֶּבַח. וְעָשָׂה עִקָּר לֶחֶם הֶחָמֵץ וּשְׁאָר הַלֶּחֶם עָלָיו, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא מְרֻבֶּה כְּנֶגֶד כָּל שְׁאָר הַמִּינִין. וְשָׁנָה הַכָּתוּב לוֹמַר "עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו" לְמָה שֶׁדָּרְשׁוּ בּוֹ (מנחות עח), שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ קְדֻשַּׁת הַגּוּף עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט הַזֶּבַח וְשֶׁיִּשָּׁחֵט עָלָיו, כְּלוֹמַר עַל מְנָת שֶׁיִּקְדַּשׁ הַלֶּחֶם עִמָּהּ. וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ז':י"ב) "וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה" אַרְבַּעַת מִינֵי לֶחֶם, חַלּוֹת וּרְקִיקִים וּרְבוּכָה שְׁלֹשֶׁת מִינֵי מַצָּה, וּכְתִיב "עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ", וְכָל מִין וָמִין עֶשֶׂר חַלּוֹת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת (עז), וְשִׁעוּרָן חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן. וְלֹא הִזְכִּיר הָרַב בְּעֶשְׂרִים עֶשְׂרוֹנוֹת הַלָּלוּ שֶׁמֵּהֶן עֲשָׂרָה לְחָמֵץ עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה, וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה שָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן, דָּרְשׁוּ כֵן (שם עז) מִן הַכָּתוּב הַזֶּה, "עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ" כְּנֶגֶד חָמֵץ הָבֵא מַצָּה, נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה, עֲשָׂרָה לְחָמֵץ עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה, עֲשָׂרָה לְמַצָּה שָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן, נִמְצְאוּ אַרְבָּעִים חַלּוֹת: