אור ברסלב
רמב"ן על ויקרא פרק ז › פסוק ט

רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק ז · פסוק ט

פסוק ח

וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יָדוּעַ בָּזֶה, שֶׁיְּצַוֶּה בְּנוֹדֵר אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מְנָחוֹת, מַאֲפֵה תַּנּוּר וְהַמַּרְחֶשֶׁת וְהַמַּחֲבַת, שֶׁיִּהְיֶה לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אוֹתָם לְבַדּוֹ, וְיֹאמַר בְּכָל שְׁאָר הַמְּנָחוֹת, כְּגוֹן הַנּוֹדֵר מִנְחָה סְתָם שֶׁהוּא מֵבִיא סֹלֶת וּבְמִנְחַת הַבִּכּוּרִים שֶׁהֵן בְּלוּלוֹת וּבְמִנְחַת חוֹטֵא וְסוֹטָה שֶׁהֵן חֲרֵבוֹת, שֶׁיְּהוּ מִתְחַלְּקוֹת לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן, כְּלוֹמַר לְכָל בֵּית אָב שֶׁלָּהֶם. וּפֵרוּשׁ "וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה" מִנְחָה שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא סֹלֶת בְּלוּלָה אוֹ חֲרֵבָה, לֹא מֵאֵלֶּה הַנִּזְכָּרוֹת. וְיִהְיֶה טַעַם הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁטָּרַח הַכֹּהֵן בַּאֲפִיָּתָן וְרָאוּי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ (מנחות עג) לֹא רָצוּ בְּכָךְ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר "וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה", שֶׁכָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יִכְלֹל זֶה, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּלוּלוֹת אוֹ חֲרֵבוֹת, וּלְכָךְ רָאוּ שֶׁפֵּרוּשׁ "לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ" - לַכֹּהֲנִים הַטְּהוֹרִים הַנִּמְצָאִים שָׁם. וְכֵן מַה שֶׁאָמַר (ויקרא ז':ח') "וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ" וְ"הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה" (ויקרא ז':ז') כֻּלָּם לֹא בָּאוּ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לַבְּעָלִים, אֲבָל יִהְיוּ בִּשְׂכַר הַהַקְרָבָה לַכֹּהֲנִים הַטְּהוֹרִים הַנִּמְצָאִים שָׁם, שֶׁכֻּלָּם הֵם מַקְרִיבִים בַּיָּד אוֹ בְּצִוּוּי, כִּי הַיָּחִיד מֵהֶם אוֹ הַשְּׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה הַמַּקְרִיבִים בִּרְשׁוּת כֻּלָּם הֵם עוֹשִׂים וּבִשְׁלִיחוּתָם, וְכֻלָּם עוֹמְדִים עַל הַקָּרְבָּן, כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ. וְאַחַר שֶׁאָמַר שֶׁיִּהְיוּ לַכֹּהֲנִים בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתָם חָזַר וּבֵאֵר "וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה" שֶׁהוּא כְּלַל הַמְּנָחוֹת, "לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן" הַמַּקְרִיבִים הַנִּזְכָּרִים, "תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו", כְּלוֹמַר לְבֵית אָב הַטְּהוֹרִים מֵהֶם שֶׁכֻּלָּם הֵם הַמַּקְרִיבִים הַנִּזְכָּרִים. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב לַמְּנָחוֹת בִּשְׁמוֹתָם, מַאֲפֵה תַנּוּר וּמַרְחֶשֶׁת וּמַחֲבַת, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְכָלַל לוֹמַר "אִישׁ כְּאָחִיו", שֶׁלֹּא יְהֵא לָזֶה אֶלָּא מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לָזֶה, וַאֲפִלּוּ מִנְחַת הַסֹּלֶת בָּהּ יַחְלוֹקוּ. וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי הַדִּין הַזֶּה בַּמְּנָחוֹת וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁדְּמֵיהֶן מְרֻבִּין, וְהַקַּבָּלָה תַּכְרִיעַ. וְתַקָּנַת הַכֹּהֲנִים הִיא וּשְׁלוֹם הַבַּיִת. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב כְּפִי הַדַּעַת הַזּוֹ, וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה, וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה כֵּן, וּלְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו:

תוכן העניינים

רמב"ן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה