רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ז · פסוק ח
וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ הַדִּין הַזֶּה נוֹהֵג בְּכָל הַקֳּדָשִׁים, וְאָמַר הַכָּתוּב עוֹלָה וְהוּא הַדִּין לְחַטָּאת וְאָשָׁם הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה, וְאֵין זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים כֵּן, וּלְכָךְ הִזְכִּיר הַכָּתוּב מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים בְּאֶמְצַע הַקָּרְבָּנוֹת קֹדֶם שֶׁיְּדַבֵּר בַּשְּׁלָמִים. וּמִדְרָשׁוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ט ב), אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, עוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הִקְרִיב", אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "עוֹלָה", מַה עוֹלָה מְיֻחֶדֶת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים יָצְאוּ קָדָשִׁים קַלִּים. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן בְּחַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהֵם מַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה וְהַכֹּהֲנִים זוֹכִים בַּבָּשָׂר וְזוֹכִים בָּעוֹר, אֲבָל בְּעוֹלָה הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּזְכּוּ בָּעוֹר, וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שֶׁאָמַר, כָּל עַצְמֵנוּ לֹא הֻצְרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה שֶׁבְּכָל מָקוֹם הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר, בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ט ד) וּבִזְבָחִים (קג):