רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ז · פסוק טז
וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל וָא"ו יְתֵרָה הִיא זוֹ וְיֵשׁ כָּמוֹהוּ הַרְבֵּה בַּמִּקְרָא, כְּגוֹן "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (בראשית לו כד), וְכֵן "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח יג), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ז':ט"ז). וְכֵן פֵּרֵשׁ ר"א. וּלְפִי דַּעְתִּי עִנְיַן הַכָּתוּב הַזֶּה בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת" וְהָיָה בַּמַּשְׁמָע שֶׁתְּהֵא מִצְוָה שֶׁיֵּאָכֵל בִּשְׁנֵי יָמִים, יֵאָכֵל מִקְצָתוֹ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְיַנִּיחַ מִקְצָתוֹ לְמָחָר, וּלְפִיכָךְ חָזַר לְבָאֵר וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בָּרִאשׁוֹן יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת, לֹא שֶׁיַּשְׁאִיר מִמֶּנּוּ בְּכַוָּנָה, וְלֹא שֶׁיְּהֵא רַשַּׁאי לְהַנִּיחַ כֻּלּוֹ לְיוֹם הַמָּחֳרָת, אֲבָל מִצְוָה שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ בָּרִאשׁוֹן וְהַנּוֹתָר בְּמִקְרֶה יֵאָכֵל בַּמָּחֳרָת הַנִּזְכָּר. וְהָעִנְיָן הַזֶּה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ לְמַדְנוּהוּ, אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק יב יא יב), "בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ יֵאָכֵל" מִצְוָה לְהֵאָכֵל מִמֶּנּוּ יוֹם רִאשׁוֹן, יָכוֹל כֻּלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִמָּחֳרָת", יָכוֹל מִצְוָה לְאָכְלוֹ בִּשְׁנֵי יָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהַנּוֹתָר", אִם הוֹתִיר הוֹתִיר, אִי "וְהַנּוֹתָר" יָכוֹל אִם הוֹתִיר כֻּלּוֹ לִשְׁנֵי יָמִים יְהֵא פָּסוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "יֵאָכֵל", אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ. וְאִם תַּעֲשֶׂה הַוָּא"ו יְתֵרָה גַּם כֵּן יִתְפָּרֵשׁ וּמִמָּחֳרָת הַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל, לֹא שֶׁיּוֹתִיר לְדַעַת. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הָיְתָה הַוָּא"ו בְּ"תֵת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" יְתֵרָה אֵצֶל רַשִׁ"י, כִּי עִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁיִּשְׁאַל עַד מָתַי תֵּת הַפֶּשַׁע שׁוֹמֵם וְעַד מָתַי קֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס: