רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ד · פסוק כב
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא לְשׁוֹן אַשְׁרֵי, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא מֵבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים (חובה פרשה ה א). אוֹ הוֹדַע אֵלָיו אִם הוֹדַע, הַרְבֵּה "אוֹ" יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" וְ"אִם" בִּמְקוֹם "אוֹ", וְכֵן "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא לו), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ד':כ"ב). וְר"א כָּתַב "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" הָפוּךְ, אֲשֶׁר יֶחֱטָא נָשִׂיא, וְהוּא דָּבֵק לְמַעְלָה "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ", כְּאִלּוּ אָמַר וְאִם אֲשֶׁר יֶחֱטָא הוּא הַנָּשִׂיא, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, הַכָּתוּב אָחַז דֶּרֶךְ קְצָרָה, וְהַטַּעַם שֶׁיִּוָּדַע לַנָּשִׂיא מֵעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו - הוֹדִיעוֹ אִישׁ אַחֵר שֶׁרָאָהוּ, וְיִהְיֶה דִּקְדּוּק "הוֹדַע" פֹּעַל עָבָר, כְּמוֹ "וְהֵצַר לְךָ" (דברים כח נב), וְיֶחְסַר הַמּוֹדִיעַ, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי" (במדבר כו נט). וְאֵין צָרִיךְ לְכָל זֶה, כִּי שִׁמּוּשֵׁי "אֲשֶׁר" רַבִּים, יֵשׁ מֵהֶם יוֹרוּ עַל הַזְּמַן, כְּגוֹן "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" (בראשית לז כג), "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר" (שם מג ב) וְדוֹמֵיהֶם, אַף כָּאן כַּאֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וְיֶחְסַר כָּ"ף הָעֵת, וְכֵן "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יא כז), כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, "אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד" (שמות יד יג), כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם, "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (שם לד יח), כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. וּפְעָמִים תֶּחְסַר הַמִּלָּה הַזּוֹ בֵּי"ת, "וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה" (מלכים א טו יג), בַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה, כְּטַעַם בַּעֲבוּר, כְּמוֹ "בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ" (בראשית לט ט). וְטַעַם "אוֹ הוֹדַע אֵלָיו" עַל "וְאָשֵׁם", יֹאמַר כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם לִהְיוֹת עָלָיו עֹנֶשׁ, אוֹ יִוָּדַע אֵלָיו וְיִתְכַּפֵּר לוֹ בְּקָרְבָּן, וְהַטַּעַם אוֹ יִהְיֶה אָשֵׁם אוֹ יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. וְטַעַם "ה' אֱלֹהָיו" לוֹמַר כִּי אע"פ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאָדוֹן שֶׁאֵין עָלָיו מוֹרָא בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ לִירֹא מֵה' אֱלֹהָיו כִּי הוּא אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, וְכֵן "לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו" (דברים יז יט), כְּלוֹמַר שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי יֵשׁ עָלָיו עֶלְיוֹן שֶׁהוּא אֱלֹהָיו אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נַפְשׁוֹ וּמַמְלַכְתּוֹ: