רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק יז
בִּכְנָפָיו עִם כְּנָפָיו, אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְרֹט כַּנְפֵי נוֹצָתוֹ. "כְּנָפָיו", נוֹצָה מַמָּשׁ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא א':י"ז). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, שֶׁאִם כֵּן לֹא יַזְכִּיר הַכָּתוּב מֵאֵי זֶה מָקוֹם יְשַׁסַּע אוֹתוֹ, אִם מִלְּפָנָיו אוֹ מִגַּבּוֹ. אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ וְשִׁסַּע אוֹתוֹ בִּמְקוֹם כְּנָפָיו, כִּי הַבֵּי"ת בֵּי"ת הַכְּלִי, כְּאָמְרְךָ בָּאָרוֹן בַּבַּיִת אוֹ בַּשָּׂדֶה. וְאֵין "כְּנָפָיו" נוֹצָה, אֲבָל הוּא כְּכָל הַכְּנָפַיִם שֶׁבַּכָּתוּב, "כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף" (בראשית ז יד), "יִפְרֹשׁ כְּנָפָיו לְתֵימָן" (איוב לט כו), וְכֵן "בִּכְנַף מְעִילוֹ" (שמואל א טו כז). וְ"נוֹצָה" הוּא הַשֵּׂעָר אֲשֶׁר עַל גּוּף הָעוֹפוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל יז ג) "הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה", וְכֵן שָׁנִינוּ (טהרות א ג) הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה טְמֵאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת, וְאָמְרוּ (תורת כהנים אחרי פרק יב ב), פְּרָט לַחַרְטוֹם וְלַצִּפָּרְנַיִם וְלַכְּנָפַיִם וְלַנּוֹצָה: