רמב"ן על ויקרא· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק טז
וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ מְקוֹם הָרְעִי, זֶה הַזֶּפֶק. בְּנוֹצָתָהּ עִם בְּנֵי מֵעֶיהָ. וְנוֹצָה לְשׁוֹן דָּבָר מָאוּס, וְכֵן "כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ" (איכה ד טו), וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא א':ט"ז) "בְּאֻכְלֵהּ". וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן (תורת כהנים פרשה ז ט) שֶׁאָמַר נוֹטֵל אֶת הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (זבחים סה), קוֹדֵר אֶת הַזֶּפֶק בְּסַכִּין כְּעֵין אֲרֻבָּה וְנוֹטְלוֹ עִם הַנּוֹצָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא א':ט"ז). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, שֶׁאֵין נוֹצָה בְּשׁוּם מָקוֹם אֶלָּא נוֹצָה מַמָּשׁ, וְכֵן "כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ" יֹאמַר שֶׁהֶעֱלוּ נוֹצָה לְעוֹפֵף מִמְּקוֹמָם אֶל הַגּוֹלָה, וְגַם יָנוּעוּ שָׁם שֶׁלֹּא מָצְאוּ מָנוֹחַ. וְכָמוֹהוּ "כִּי נָצֹא תֵּצֵא" (ירמיהו מח ט). וְהַמְּתַרְגֵּם הַיְּרוּשַׁלְמִי אָמַר בּוֹ "אֲרֵי יִתְקוֹטְטוּ אַף יִטַּלְטְלוּ", עֲשָׂאוֹ מִן "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים" (דברים כה יא), יֹאמַר כִּי הֵם נִצִּים בְּכָל הָעַמִּים וְנוֹדְדִים מֵהֶם וְלֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר בְּתוֹכָם, וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. אֲבָל לְשׁוֹן נוֹצָה לֹא יִמָּצֵא כְּדִבְרֵי הָרַב. וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי שֶׁהִצְרִיךְ לִטֹּל אַף הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהַזֶּפֶק וְהַוֶּשֶׁט עִם הַקֻּרְקְבָן כְּלֵי הַמַּאֲכָל הַכֹּל בִּכְלַל מֻרְאָתוֹ, כִּי בַּקֻּרְקְבָן יַעֲשֶׂה הָרְעִי, וְלֹא חָלַק אַבָּא יוֹסֵי כְּלָל עַל מַה שֶׁאָמַר תַּנָּא קַמָּא יִטְּלֶנּוּ עִם הַנּוֹצָה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק שִׁשִּׁי (זבחים נד), בָּא לוֹ לַגּוּף וְהֵסִיר אֶת הַמֻּרְאָה וְאֶת הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִים עִמָּהּ וְהִשְׁלִיכָם לְבֵית הַדֶּשֶׁן, וּמִשְׁנָה זוֹ מִשְׁנַת אַבָּא יוֹסֵי הִיא, וְקָתָנֵי נוֹצָה. וְדַעַת אוּנְקְלוֹס כְּדַעַת חֲכָמִים, שֶׁאֵינוֹ מֵסִיר רַק הַזֶּפֶק בְּנוֹצָתוֹ עִם הָאֹכֶל הַכָּנוּס בּוֹ שֶׁהוּא הַמֻּרְאָה, וּלְפִי שֶׁהַכֹּהֵן תּוֹפֵס בַּזֶּפֶק וּמֵסִיר בּוֹ אֶת הַמֻּרְאָה אָמַר "יָת זְפָקֵיהּ בְּאֻכְלֵהּ", כְּאִלּוּ הוּא אֻכְלֵהּ בִּזְפָקֵיהּ, כִּי "אֻכְלֵהּ" תַּרְגּוּם "מֻרְאָתוֹ", וּ"זְפָקֵיהּ" תַּרְגּוּם "נוֹצָתָהּ", שֶׁהַכָּתוּב אָמַר שֶׁיָּסִיר הַמֻּרְאָה, שֶׁהוּא הָאֹכֶל, בְּנוֹצָתָהּ שֶׁעָלֶיהָ, שֶׁנּוֹטֵל הַזֶּפֶק בְּעוֹרוֹ וּבְנוֹצָה שֶׁעָלָיו. וְכָךְ אָמַר אוּנְקְלוֹס (שמות כג כא) "אֲרֵי בִּשְׁמִי מֵימְרֵהּ", וּכְפִי הָעִבְרִי יֹאמַר "אֲרֵי שְׁמִי בְּמֵימְרֵהּ", אֲבָל הָפַךְ תַּרְגּוּמוֹ לְצֹרֶךְ דָּבָר שֶׁיָּדַע בּוֹ. וְתִרְגֵּם "וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת" (שם כח כה) כֵּן בְּהִפּוּךְ "וְיָת תַּרְתֵּין גְּדִילָן דְּעַל תְּרֵין סִטְרוֹהִי", וְכֵן רַבִּים: