אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק לב › פסוק כו

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק לב · פסוק כו

פסוק כא

אַפְאֵיהֶם, אָמְרוּ הַמְּדַקְדְּקִים, אֲפַזְּרֵם בְּכָל פֵּאָה. וְאִם כֵּן יִהְיֶה טַעַם אָמַרְתִּי, שֶׁהָיָה הָרָצוֹן לְפָנָיו בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ כָּכָה לְעוֹלָם מְפֻזָּרִים בְּכָל פֵּאָה, וְשֶׁיִּהְיֶה זִכְרָם מֵאֱנוֹשׁ נִשְׁבָּת לָעַד, לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר. וְעַל דַּעְתִּי הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת כַּאֲשֶׁר הִזְכִּירוּ בְּסִפְרֵי (האזינו כו), אַף אֵי הֵם, אֲבָל טַעְמָהּ שֶׁאֲשִׁיתֵם בִּמְקוֹם פֵּאָה וּבְעִנְיָן שֶׁיֹּאמְרוּ עֲלֵיהֶם גַּם אֵי הֵם, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָהֶם שֵׁם וּשְׁאָר בַּגּוֹיִם וְלֹא יִוָּדַע מְקוֹמָם אַיֵּה. וְהִנֵּה יִרְמֹז לְגָלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁגָּלוּ לִנְהַר גּוֹזָן (מלכים ב יז ו), הוּא שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין סַמְבַּטְיוֹן, כִּי נִקְרָא גּוֹזָן מִלְּשׁוֹן וַיָּגָז שַׂלְוִים (במדבר יא לא), אַתָּה גוֹזִי (תהלים עא ו), כִּי הָעוֹמְדִים אַחֲרָיו מוּסָרִים מִבְּנֵי אָדָם. וְקוֹרִין אוֹתוֹ סַמְבַּטְיוֹן מִפְּנֵי שְׁבִיתָתוֹ בְּשַׁבָּת, כִּי יוֹם הַשַּׁבָּת בִּלְשׁוֹן הַהוּא סַבְּט כַּאֲשֶׁר הוּא בְּעַרְבִי, וְנָהוּג בִּלְשׁוֹנָם לְהוֹסִיף בַּתְּאָרִים "יוֹן" אֵזוֹבְיוֹן חוֹרְיוֹן מוּלְיוֹן וְכֵן הַרְבֵּה:

אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, גָּלוּתֵנוּ בֵּין הָעַמִּים אֲנַחְנוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁאֵין לָנוּ זֵכֶר בָּעַמִּים וְלֹא נֵחָשֵׁב לְעַם וְאֻמָּה כְּלָל. וְהִנֵּה יֹאמַר הַכָּתוּב כִּי הָיָה בְּמִדַּת הַדִּין לִהְיוֹתֵנוּ כֵּן בַּגָּלוּת לְעוֹלָם, לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב. וְיוֹרֶה זֶה כִּי בְּגָלוּתֵנוּ עַתָּה תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת, וְאֵין לָנוּ הַצָּלָה מִיַּד הָעַמִּים רַק בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל ית', כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל (כ מא מד), וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְכֵן נֶאֱמַר עוֹד (שם פסוק ט) וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְגוֹ'. וּלְכָךְ הִזְכִּיר מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ (במדבר יד טו), וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר וְגוֹ', וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹדָה לוֹ בָּזֶה (שם פסוק כ), וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. וְהַטַּעַם בַּטַּעֲנָה הַזֹּאת אֵינֶנּוּ כְּרוֹצֶה לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ בֵּין שׂוֹנְאָיו, כִּי כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ, אֲבָל הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָאָדָם בַּתַּחְתּוֹנִים שֶׁיַּכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וְיוֹדֶה לִשְׁמוֹ, וְשָׂם הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב, וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ בִּרְצוֹנָם וְכָפְרוּ בּוֹ כֻּלָּם, לֹא נִשְׁאַר רַק הָעָם הַזֶּה לִשְׁמוֹ, וּפִרְסֵם בָּהֶם בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים כִּי הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, וְנוֹדַע בָּזֶה לְכָל הָעַמִּים. וְהִנֵּה אִם יָשׁוּב וִיאַבֵּד זִכְרָם, יִשְׁכְּחוּ הָעַמִּים אֶת אוֹתוֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו וְלֹא יְסֻפַּר עוֹד בָּהֶם, וְאִם אָדָם יַזְכִּיר כֵּן יַחְשְׁבוּ כִּי הָיָה כֹּחַ מִכֹּחוֹת הַמַּזָּלוֹת וְהַכּוֹכָבִים, וְחָלַף וְעָבַר, וְהִנֵּה תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בָּאָדָם בְּטֵלָה לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּהֶם יוֹדֵעַ אֶת בּוֹרְאוֹ רַק מַכְעִיס לְפָנָיו. וְעַל כֵּן רָאוּי מִדִּין הָרָצוֹן שֶׁהָיָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לְהָקִים לוֹ לְעָם כָּל הַיָּמִים, כִּי הֵם הַקְּרוֹבִים אֵלָיו וְהַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ מִכָּל הָעַמִּים. וְזֶה טַעַם כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם (דברים ל"ב:ל"ו), שֶׁיִּזְכֹּר ה' בְּרַחֲמִים כִּי הֵם עַמּוֹ מֵאָז, וְיִזְכֹּר כִּי הֵם עֲבָדָיו שֶׁעָמְדוּ לוֹ בְּגָלוּתָם כַּעֲבָדִים לִסְבֹּל הַצָּרוֹת וְהַשִּׁעְבּוּד, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו סג ח) וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ. וּכְבָר רָמַזְתִּי בִּבְרִיאַת הָאָדָם סוֹד נִשְׂגָּב וְנֶעֱלָם, צָרִיךְ מִמֶּנּוּ שֶׁנִּהְיֶה לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לֵאלֹהִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מג ז) כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְגוֹ':

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה