רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק כא
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, בְּדָבָר שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ל"ב:כ"א). וְאִם כֵּן יִרְמֹז לַשֵּׁדִים הַנִּזְכָּרִים. וְהַנָּכוֹן שֶׁיֹּאמַר הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל אֱמֶת, כִּי אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתּוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב טו ג) וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת:
כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם, הַשֵּׁדִים. וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, הַכַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיהו כג יג) הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הָעָם שֶׁלֹּא הָיָה נֶחְשָׁב לְגוֹי והקב"ה גִּדֵּל אוֹתָם לִרְדּוֹת בָּהֶם אֶת עוֹלָמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיהו נא כ) מַפֵּץ אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה. בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם, עֵשָׂו, שֶׁהוּא נָבָל, וְלֹא זָכַר בְּרִית אַחִים. וְיִרְמֹז לִשְׁנֵי הַגָּלוּיוֹת: