רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לב · פסוק ו
עַם נָבָל וְלֹא חָכָם, שֶׁשָּׁכְחוּ הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם. וְלֹא חָכָם, לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָד, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵטִיב וּלְהָרַע, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ל"ב:ו'). וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים ל"ב:ו') תִּרְגֵּם, עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא, עֲשָׂאוֹ מִן נָבֹל תִּבֹּל (שמות יח יח), שֶׁפֵּרֵשׁ בּוֹ מִלְאָה תִלְאֵה. יֹאמַר, עַם שֶׁנִּלְאוּ בַּעֲשִׂיַּת הַתּוֹרָה, וְלֹא יִתְחַכְּמוּ שֶׁהִיא לְטוֹב לָהֶם כָּל הַיָּמִים. וְכֵן אָמַר בְּגוֹי נָבָל (דברים ל"ב:כ"א), בְּעַמָּא טַפְשָׁא, שֶׁנִּלְאוּ לִהְיוֹת חֲכָמִים אוֹ בַּעֲלֵי דָּת. ור"א אָמַר (אבן עזרא על דברים ל"ב:ו') נָבָל בְּמַעֲשֶׂה, וְלֹא חָכָם בַּלֵּב. וּלְפִי דַּעְתִּי הָעוֹשֶׂה טוֹבַת חִנָּם יִקָּרֵא נָדִיב, וּמְשַׁלֵּם רָעָה לְמִי שֶׁהֵטִיב עִמּוֹ יִקָּרֵא נָבָל, וְהוּא שֶׁאָמַר (ישעיהו לב ה) לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב, כִּי הוּא הֶפְכּוֹ. וּלְכָךְ אָמְרוּ עַל נָבָל הַכַּרְמְלִי (שמואל א כה כה), כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, כִּי דָּוִד עָשָׂה עִמּוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה וְשָׁמַר אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהוּא לֹא רָצָה לְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּל וַיָּעַט בְּמַלְאָכָיו וַיִּבְזֵהוּ. וְזֶהוּ טַעַם הַכָּתוּב בַּחֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב (איוב מב ח), לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה, כִּי הָיוּ הֵם מְלַמְּדִים זְכוּת עַל מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא שֶׁהוּא בְּמִשְׁפָּט, וְאִם יָרַע לָהֶם תֵּרָאֶה נְבָלָה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּקָּרֵא כֵן בַּעֲבוּר שֶׁהוּא נוֹפֵל מִבְּנֵי אָדָם, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶיהָ (ישעיהו א ל), כְּמוֹ נוֹפֶלֶת עָלֶיהָ, וְיִקְרְאוּ הַמֵּתָה נְבֵלָה, שֶׁנָּפְלָה לָאָרֶץ וּמֵתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שופטים יד ח) לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה. אִם כֵּן יֹאמַר הַכָּתוּב, הֲזֹאת תִּגְמְלוּ אֶת הַשֵּׁם עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם, עַם נָבָל שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וְלֹא חָכָם לָדַעַת כִּי לְנַפְשָׁם גָּמְלוּ הָרָעָה הַזֹּאת, לֹא לָאֵל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לה ו ז), אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח, הֲלֹא הָאֵל הוּא אָבִיךָ, כִּי הוֹלִידְךָ וְגִדֶּלְךָ, וְהוּא קָנֶךָ, שֶׁשָּׂמְךָ קִנְיָן, כִּי הוֹצִיאֲךָ מֵאַיִן וְהָיִיתָ יֵשׁ, וְכָל יֵשׁ יֵשׁ לוֹ קִנְיָן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח כב), וְכֵן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (בראשית יד יט), כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּיו. וְהוּא צוּר עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, כִּלְשׁוֹן וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד (איוב לא טו):